משתמש:איתי פ./מלחמת האזרחים בסרי לנקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מלחמת האזרחים בסרי לנקה (בסינהלזית: ශ්රී ලංකාවේ ත්රස්තවාදය, בטמילית: ஈழப் போர்) הייתה מלחמת אזרחים שהתנהלה באי סרי לנקה, במהלכה נלחם המיעוט הטמילי כנגד הממשלה, במטרה להקים מדינה טמילית עצמאית בצפון ובמזרח המדינה. המלחמה התאפיינה בהתקוממויות ופיגועי טרור שבוצעו החל מ-23 ביולי 1983 לסירוגין ובמשך יותר משני עשורים על ידי ארגון טיגריסי השחרור של טאמיל אילם (הנמרים הטמילים). היא הסתיימה לאחר 26 שנים, במאי 2009, עם תבוסתם של הנמרים הטמילים בידי הצבא הסרי לנקי[1].
מפת סרי לנקה. בירוק האזורים אותם דרשו נמרי השחרור של טמיל אילם להקמת מדינה טמילית. | |||||||||
תאריכים | 23 ביולי 1983 – 18 במאי 2009 (25 שנים) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | סרי לנקה | ||||||||
תוצאה |
ניצחון ממשלת סרי לנקה
| ||||||||
שינויים בטריטוריות | המורדים שלטו ברוב צפון חלקה של סרי לנקה ובמחצית מהחוף המזרחי של המדינה בין השנים 2002–2008. בשנת 2009 כל הטריטוריה חזרה לשליטת ממשלת סרי לנקה. | ||||||||
|
במשך יותר מ-25 שנים פגעה מלחמת האזרחים קשות בחייהם של אזרחי סרי לנקה ובכלכלה הסרי לנקית, כאשר על פי ההערכות הראשוניות במהלך המלחמה נהרגו בין 80,000 - 100,000 בני אדם. ב-2013 העריכה ועדה של האו"ם את מספר ההרוגים בשלב האחרון של המלחמה ב-40,000 בני אדם, ואילו מקורות עצמאיים שונים העריכו מספרים גבוהים אף יותר[2].
הפעולות בהן נקט ארגון הנמרים הטמילים כנגד כוחות הממשלה וכנגד אזרחים הביאו להגדרתו כארגון טרור ב-32 מדינות שונות ביניהן ארצות הברית, הודו, קנדה ומספר מדינות באיחוד האירופי. מנגד גם הצבא הסרי לנקי הואשם בהפרת זכויות אדם[3].
לאחר שני עשורים של לחימה וארבעה ניסיונות כושלים למשא ומתן בין הצדדים, הושגה הפסקת אש בדצמבר 2001 ונחתם הסכם הפסקת אש בתיווך נורווגיה ב-2002[4]. עם זאת, ב-2005 חודשו פעולות האיבה מצד הנמרים הטמילים, אם כי בהיקף מוגבל, מה שגרם לממשלה להגיב ב-2006 ולדחוק את הנמרים הטמילים מכל אזור מזרח המדינה. כתגובה לכך הודיעו הנמרים כי הם מחדשים את מאבקם להשגת הכרה כמדינה עצמאית[5].
ב-2007 עברה הממשלה לתקוף את הנמרים הטאמילים בצפון המדינה וב-2008 היא הודיעה באופן רשמי על נסיגתה מהסכם הפסקת האש בשל הפרתו מצד הנמרים הטמילים ביותר מ-10,000 אירועים[6]. מאז, תוך שהיא מסכלת מספר הברחות נשק גדולות של הנמרים הטמילים[7] ופוגעת במימון החיצוני הבינלאומי שלהם, השתלטה ממשלת סרי לנקה על כל האזור שנשלט בעבר על ידי הנמרים הטמילים, כולל עיר הבירה בפועל של הטמילים קילינוצ'צ'י, הבסיס הצבאי המרכזי מולייטיבו והכביש המהיר A9. פעולות אלו גרמו לאחר יותר משני עשורים של מלחמה, להודעתם של הנמרים הטמילים ב-17 במאי 2009 על כניעה[8]. מספר חודשים לאחר מכן הודיעה "הברית הטמילית הלאומית" (Tamil National Alliance - TNA) - המפלגה הפוליטית שייצגה את המיעוט הטמילי, כי היא זונחת את דרישתה למדינה עצמאית לטובת השגת פתרון פדרלי אחר שיאפשר "ריבונות משותפת"[9]. במאי 2010 מינה נשיא סרי לנקה מהינדה ראג'פקסה ועדת פיוס מיוחדת להפקת לקחים מכישלון הסכמי הפסקת האש ב-2002.