משתמש:אמרי אביטן/מנון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מנון הוא דיאלוג סוקרטי שכתב הפילוסוף היווני אפלטון.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
החיבור נחשב לאחד מן "הדיאלוגים האמצעיים" שכתב אפלטון. החיבור כתוב בצורה של שיחה בין מנון לבין לסוקרטס אודות..
אם בדיאלוגים המוקדמים דן אפלטון בעיקר במידה הטובה ובענייני מוסר, עתה הוא מרחיב את היריעה לכל נושא אפשרי. לפי הגישה הפלטוניסטית, אפלטון סוטה מהגישה הסוקראטית, בכך שטוען שניתן להשיג ידיעה על נושאים מסוימים. הוא מפתח את תורת הצורות המפורסמת שלו, שלימים תקרא על שמו – פלאטוניזם. עוד נידונים בדיאלוגים התיכוניים נושאים כגון: נצחיות הנשמה ("פיידון"), פוליטיקה וסדרי המדינה האידאלית ("המדינה"), למידה ("מנון"), אהבה ויופי ("המשתה").
בדיאלוג זה נראה כי אפלטון מנסה לקבוע את ההגדרה של מידות טובות, או ארטה, כגון צדק או מתינות. החלק הראשון של הדיאלוג כתוב בסגנון הדיאלקטיה הסוקרטית ומביא לידי בלבול או אפוריה אצל מנון.
לעומת זאת, בתגובה לפרדוקס של מנון (או הפרדוקס של הלומד), סוקרטס מציג רעיונות חיוביים כגון הישארות הנפש ואת התאוריה של הידע (היזכרות - אנמנזה), באמצעות חידה מתמטית יחד עם אחד מילדי העבדים של מנון. הדיאלוג מסתיים בהבחנה בין הידע המתמטי והידע בכלל לבין אמונה אמיתית.
הדיאלוג מנון מתחלק למספר חלקים עיקריים:
- טיעון סוקרטס אודות ....
- טיעון סוקרטס אודות ....
- הצגת ...
- טיעון ...
- טיעון ההזכרות.