יש גם ממד של משמעת ושליטה בהכרת מגבלות הספרייה שלך. האינטרנט הוא מכשיר שטני, והוא גרוע בערך כמו אנציקלופדיה. אתה מדפדף, ועד שאתה מגיע למה שאתה רוצה, בדרך אתה צולל לתוך שמונה מאות ערכים אחרים, שזה נורא נחמד ונורא טוב וזה עושה אותך איש רנסנס ומה לא, אבל לא זה מה שהתכוונת, לעזאזל. יש לך עבודה לעשות.
— [[ספי בן יוסף. בתוך: מיכל יפת, חיים עם ספרים, אחוזת בית 2005.]]
שורות ספורות על ביקורת במובנה השלילי:
"עשירים אנחנו במבקרים, מבקרים במחשבה ובדיבור, מבקרים במאמרים כתובים ונדפסים, מבקרי יחיד, מבקרי ציבור, מבקרי עם ישראל כולו. ואמנם המבקר חפשי מלהיות לו חלק בלימודיות – אם יש לו שפת חלקות, או גם עט סופר לו, כבר ניתן לו הזכות לבקר. הפטפטני מפטפט, והלבלר ממלא בקולמוסו". הרב אברהם ישעיהו קרליץ, קובץ אגרות, חלק ג', אגרת קפט
מי יתן ונדע תמיד להיות ביקורתיים ללא ויתורים, אך רק לבנייה ותועלת, לא חלילה להרס.