משתמש:ברוקולי/אן בוליין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אן בולין (1501 או 1507 - 19 במאי 1536), מלכת אנגליה בשנים 1533 עד 1536, אשתו השנייה של המלך הנרי השמיני ומרקיז פמברוק בזכות עצמה. נישואיו של הנרי לאן, והוצאתה להורג מאוחר יותר, הפכוה לדמות מפתח בתמורות הפוליטיות והדתיות שבתחילת הרפורמציה האנגלית. כבתם של סר תומאס בוליין ושל אשתו ליידי אליזבת הווארד, אן התחנכה בהולנד ובצרפת, ובמשך רוב הזמן הייתה לאשת חצר של קלוד, מלכת צרפת. היא שבה לאנגליה בתחילת 1522, על מנת להינשא לבן-דודה האירי ג'יימס באטלר, אולם המשא-ומתן שקדם לנישואין נגדע והיא הייתה לאשת חצר של המלכה קתרין מאראגון.
ב-1525 הנרי השמיני הוקסם מאן והחל לחזר אחריה. היא התנגדה לכל ניסיונותיו לפתות אותה, וסרבה לשמש כפילגשו בזמן שאחותה, מרי בוליין, עשתה זאת במקביל. זמן קצר לאחר מכן הנרי השקיע את כל מרצו בביטול נישואיו למלכה קתרין, כך שיוכל לקחת את אן לאשה. האפיפיור קלמנס השביעי לא הסכים לבטל את הנישואים לקתרין על אף הפצרותיו של הנרי, וכך החל האחרון בהורדת קרנה של הכנסייה הקתולית ושל העומד בראשה באנגליה.
הקרדינל תומאס וולסי, הארכיבישוף מיורק באותה עת, סולק מחצר המלכות והוחזר לדיוקסיה שלו, ונטען כי לבוליין היה חלק בכך. מאוחר יותר, הכומר של משפחת בוליין, תומאס קרנמר, מונה לארכיבישוף מקנטרברי. הנרי ואן נישאו זה לזו ב-25 בינואר 1533. ב-23 במאי באותה שנה, קרנמר הכריז כי נישואיהם של הנרי וקתרין מאראגון בטלים; חמישה ימים מאוחר יותר הכריז כי נישואיו של הנרי לאן טובים ותקפים. בתגובה גזר האפיפיור על הנרי וקרנמר נידוי. קרע זה בין רומא לכנסייה באנגליה הביא לכך שהכנסייה האנגלית הוכפפה למלך, ולא הייתה נתונה עוד תחת האפיפיור.
בוליין הוכתרה למלכת אנגליה ב-1 ביוני 1533. ב-7 בספטמבר היא ילדה את אליזבת הראשונה, למורת רוחו של הנרי, אשר ייחל בכל מאודו ליורש זכר. עם זאת, הנרי לא התייאש לחלוטין, ואמר כי אהב את אליזבת וכי היה בטוח שאן תלד גם בן. תקוותה של אן לסיפוק רצונו של הנרי לא עלתה יפה, ושלושה היריונות נכשלו בשנים שלאחר מכן. חנה של אן סר בעיני הנרי, ובמרץ 1536 כבר החל לחזר אחר ג'יין סימור. תוך זמן קצר הנרי הביא לחקירתה של אן באשמת בגידה. ב-2 במאי היא נעצרה ונשלחה למצודת לונדון, שם נשפטה בפני חבר אצילים; ב-15 במאי נמצאה אשמה. ראשה נערף ארבעה ימים לאחר מכן במצודה.
היסטוריונים מודרנים רואים באישומים שהועלו כנגדה, בהם ניאוף וגילוי עריות, כלא משכנעים. לאחר הכתרת בתה אליזבת כמלכה, אן הוכרה כמרטיר וכגיבורה של הרפורמציה האנגלית, במיוחד בעבודותיו של ג'ון פוקס. במהלך הזמן הייתה מושאן והוזכרה במספר יצירות אמנתיות ובעבודות תרבות. כתוצאה מכך, היא כונתה כרעיית המלך המשפיעה ביותר שהייתה באנגליה אי-פעם, שכן דחקה בהנרי השמיני להתגרש מקתרין מאראגון ולהתנתק מהכנסייה ברומא.