משתמש:WikiJunkie/ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל מתייחסת להיסטוריה של עם ישראל באזור ארץ ישראל. האזכור הארכאולוגי הקדום ביותר לשם "ישראל" הינו תחריט מצרי קדום המכונה "מצבת מרנפתח" שנוצר בסביבות שנת 1208–1209 לפנה"ס שבו מוזכרת לראשונה קבוצה אתנית הממוקמת בחלקה הצפוני של האזור ההררי המרכזי בין הים התיכון לעמק הירדן ומדרום להר הכרמל. כמו כן, המונח "ארץ ישראל" מוזכר בכתבי התנ"ך, בכתבים מתקופת גלות בבל לכל המוקדם, אשר מתייחסים לטריטוריה לא מוגדרת המשתרעת על פני רוב אזור דרום הלבנט. במהלך תקופת המקרא, שתי ממלכות שלטו באזור ההררי של ארץ ישראל – בתחילה הוקמה באזור זה ממלכת ישראל המאוחדת שהקימה את בית המקדש הראשון אך ממלכה זו התפצלה במהרה לממלכת יהודה וממלכת ישראל. לאחר חורבן ממלכות אלו וחורבן בית המקדש, גלה עם ישראל לבבל. לאחר כ-70 שנים שבו חלקים מהעם לאזור ארץ ישראל ובנו את בית המקדש השני בחסות האימפריה הפרסית. בסביבות שנת 165 לפני הספירה הוקמה בארץ ישראל ממלכה יהודית עצמאית המשתרעת על פני רוב אזור ארץ ישראל המקראית אך לאחר הכיבוש הרומאי של ארץ ישראל בשנת 63 לפנה"ס וסדרת מרידות שבמהלכן חרב בית המקדש בשנת 66 לספירה, בוצע לבסוף פיזור כפוי של חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית אשר גרמה לכך שהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל התדלדלה באופן משמעותי. אוכלוסייה יהודית משמעותית עדיין התקיימה באזור ארץ ישראל עד שלהי התקופה הביזנטית, ולבסוף רוב רובו של העם היהודי ירד לגלות. רק במהלך המאה ה-19, בעקבות עלייתה של התנועה הציונית החלה הגירה יהודית רחבת היקף חזרה לאזור ארץ ישראל. תנועה זו הגיעה לשיאה במהלך המאה ה-20 עם הקמתה של מדינת ישראל, אשר משתרעת כיום על רוב אזור ארץ ישראל המקראית, אם כי האזורים המרכזיים של אזור ארץ ישראל המקראית - קרי, האזורים בהם היו ממוקמות ממלכת ישראל וממלכת יהודה של תקופת הברזל - נמצאים מחוץ למרכזי הקהילה היהודית במדינת ישראל המודרנית.