משתמש:Yoss001/טיוטה:ציר הזמן של השם פלשתינה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השם פלשתינה הוא טופונים (אנ') עתיק המציין חבל ארץ בדרום הלבנט, שנוצר כתוצאה מגלגולי המונח "פלשת" בין שפות שונות.
המונח "פלשת" (מתעתיק כתב חרטומים) נמצא בחמישה כתבים המתייחסים לעם שכן, המזוהה עם הפלשתים[2] או ארצם פלשת, החל משנת 1150 לפנה"ס בקירוב במהלך השושלת העשרים של מצרים. האזכור הידוע הראשון למונח זה במצרית הוא במקדש מדינת האבו המתייחס לפלשת בין אלה שלחמו נגד מצרים העתיקה בתקופת שלטונו של רעמסס השלישי,[3] והאחרון הידוע הוא 300 שנה מאוחר יותר על פסל Padiiset (אנ'). במקרא מוזכרים תמיד הפלשתים וארצם. האשורים קראו לאותו אזור פִלִשְתֻ, החל באדד-ניררי השלישי בערך 800 לפנה"ס ועד לאסרחדון יותר ממאה שנה מאוחר יותר.[4] המקורות המצריים והאשוריים סיפקו אזור כללי אך לא גבולות ברורים למונח.[5]
המונח היווני "פלשתינה" הופיע לראשונה במאה החמישית לפנה"ס כאשר ההיסטוריון היווני הקדום הרודוטוס כתב על "סוריה פלשתינה" בין פיניקיה למצרים בהיסטוריות.[6] הרודוטוס מספק את ההתייחסות ההיסטורית הראשונה המציינת בבירור אזור רחב יותר מאשר פלשת המקראית, שכן הוא יישם את המונח הן על אזורי החוף והן באזורים הפנימיים כגון הרי יהודה ובקעת הירדן.[7] בנג'מין סאליבן סבר שבתיאור חבל הארץ סוריה (הכולל את ארץ ישראל), הרודוטוס התייחס לסורים צפוניים - דוברי ארמית סורית, ולקבוצה שהרודוטוס מכונה סורים פלאיסטינים, אותם יש לזהות עם הפלשתים ועם נתיני ממלכות יהודה וישראל בתקופת הברזל (1000–586 לפנה"ס).[8]
סופרים יווניים מאוחרים יותר כמו אריסטו, פולמון ופאוסניאס השתמשו גם הם במונח, ואחריה הגיעו סופרים רומיים כמו אובידיוס, טיבולוס, פומפוניוס מלה, פליניוס הזקן, דיו כריסוסטומוס, סטטיוס, פלוטארכוס וכן הסופרים הרומיים פילון האלכסנדרוני ויוספוס.[9] אין כרגע עדות לשם על שום מטבע (מטבעות מהאזור הנקרא אז פלאיסטינה נשאו לרוב כתובות עבריות) או כתובת הלניסטית.[10]
בתחילת המאה ה-2 לספירה, המונח "סוריה פלשתינה"[11][12] שויך רשמית לפרובינקיה רומית המשלבת את יהודה (פרובינקיה יודיאה) ושטחים אחרים, אחרי דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 135.[13][14][15][16] בסביבות שנת 390, במהלך התקופה הביזנטית, המחוז הקיסרי של סוריה פלשתינה חולק ל"פלשתינה פרימה", "פלשתינה סקונדה" ו"פלשתינה טרטיה". לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, שמות מקומות שהיו בשימוש הממשל הביזנטי המשיכו בדרך כלל לשמש בערבית,[17] וג'ונד (מחוז צבאי) פִלסטין היה לאחד המחוזות הצבאיים במחוז האומיים והעבאסיים בבלאד א-שאם.[18]
באירופה, השם הלטיני Palaestina וגלגוליו בשפות אירופה שימש תדיר כשם נרדף לארץ הקודש. השימוש בשם "פלשתינה" הפך נפוץ באנגלית המודרנית הקדומה,[19] היה בשימוש באנגלית ובערבית במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל (המוטצאריף של ירושלים). השם שימש את הכובשים הבריטים כדי להתייחס לארץ ישראל המנדטורית, שטח מהאימפריה העות'מאנית לשעבר שחולק בהסכם סייקס-פיקו והובטח על ידי בריטניה באמצעות כתב המנדט של פלשתינה שהתקבל מהליגה של אומות.[20] עד קום המדינה, שימש המונח "פלשתינים" באנגלית לתיאור יושבי הארץ, הערבים והיהודים;[21][22] רק מקום המדינה, לאחר שהיהודים זנחו את השם, השם החל להיות מזוהה כערבי.[23]