מתה מחמת מלאכה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מתה מחמת מלאכה הוא כינוי הלכתי לכלי שהתקלקל מחמת שימושו הרגיל. הביטוי המקורי מתייחס לבהמה שמתה בשעת עבודתה. במצב "מתה מחמת מלאכה", פטור השואל מתשלום דמי החפץ לבעלים, בשונה מחיובו בכל אונס אחר. המשפט הישראלי[1] אימץ את הכלל ופוטר את השומר מנזקים שנזרמו עקב שימוש רגיל בנכס[2].