נבואה המגשימה את עצמה
מושג בפסיכלוגיה חברתית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נבואה המגשימה את עצמה היא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית המתאר תהליך חברתי בו אמונה אשר בתחילתה היא שגויה מובילה למימוש עצמה[1]. להבדיל מאפקט הפלצבו, תהליך המימוש הוא תהליך חברתי בו קיימת אינטראקציה בין פרטים, ואינטראקציה זו היא הגורמת להגשמת האמונה.
עיינו גם בפורטל פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה. |
את המונח עצמו הגדיר הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. אך אפשר לאתר עדויות לתופעה כבר בספרות של יוון ושל הודו העתיקות.
לתופעה מגוון מקרים פרטיים המהווים תופעות בפני עצמן, כגון אפקט פיגמליון, אפקט הנס החכם, ואפקט הגולם.