נגד
רכיב חשמלי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נַגָּד (באנגלית: Resistor) הוא רכיב אלקטרוני סביל (פסיבי) בעל שני קצוות (הדקים), המייצר התנגדות חשמלית לזרם החשמלי הזורם מקצה אחד למשנהו כחלק ממעגל חשמלי.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
במעגלים חשמליים, נגדים משמשים להפחתת זרם, להתאמת רמות אותות, לחלוקת מתחים, קביעת ממתחים (מתח או זרם קבוע במעגל), כסיומת של קווי ממסר, ועוד מגוון רב של שימושים.
נגדים בעלי הספק גבוה, המסוגלים להתמודד עם החום שנוצר כתוצאה מהמרת ההספק החשמלי (ואט), יכולים לשמש כחלק ממערכות שליטה במנועים חשמליים, במערכות הפצת חשמל או כעומסי בדיקה לגנרטורים.
אפשר לראות בהתנגדות חשמלית את המקבילה החשמלית לחיכוך המכני - היות שהיא יוצרת הפסד אנרגיה שאינו ניתן למיחזור (מעין כוח לא משמר).
נגדים קבועים מחזיקים בהתנגדות שמשתנה רק מעט עם הטמפרטורה, הזמן או מתח העבודה.
נגדים משתנים יכולים לשמש לשליטה ובקרה של אלמנטים במעגל (כמו בקרת עוצמת קול או עמעם תאורה), או כחיישני חום, אור, לחות, כוח או פעילות כימית.
את ההתנגדות החשמלית מודדים ביחידות אוהם (Ω), ונהוג לסמנה באות R מלשון Resistance.