נגיף הפוליו
נגיף הגורם למחלת שיתוק הילדים ואחריה ללקות מסוג שיתוק פוסט-פוליו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נגיף הפוליו (באנגלית: Poliovirus) הוא הנגיף הגורם למחלת שיתוק הילדים (המחלה הידועה בכינויה "פוליו") ואחריה ללקות מסוג שיתוק פוסט-פוליו. זהו נגיף מסוג אנטרו-וירוס (Enterovirus) (אנ') ממשפחת Picornaviridae(אנ').[1]
עובדות מהירות נגיף הפוליו, מיון מדעי ...
נגיף הפוליו | |
---|---|
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים חודר של חלקיקי נגיף הפוליו בגודל של כ-30 ננומטר | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | Orthornavirae |
מערכה: | Pisuviricota |
קבוצה: | קבוצה IV (נגיפי RNA חד-גדילי חיובי) |
מחלקה: | Pisoniviricetes |
סדרה: | Picornavirales |
משפחה: | Picornaviridae |
סוג: | Enterovirus |
מין: | Enterovirus C |
שם מדעי | |
Poliovirus | |
סגירה
נגיף הפוליו הוא בעל גנום RNA חד-גדילי קריא (positive sense), וקפסיד איקוסהדרלי בגודל של כ-30 ננומטר, והוא חסר מעטפת.[2] הגנום שלו מורכב מרצף של כ-7,500 נוקליאוטידים. בשל הגנום הקצר שלו ומבנהו הפשוט, נחשב נגיף הפוליו לנגיף המשמעותי הפשוט ביותר.
הנגיף בודד לראשונה ב-1909 על ידי קרל לנדשטיינר וארווין פופר.[3] ב-1981 פורסם הגנום של נגיף הפוליו על ידי שתי קבוצות חוקרים שונות.[4][5]