נוב (עיר מקראית)
עיר מקראית בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נוב (במקרא כתוב נֹב) היא עיר מקראית הממוקמת בנחלת שבט בנימין.[1] על פי אזכור העיר בשמואל א', כ"א, עולה כי העיר הייתה עיר כהנים, בה היה המשכן בימי שאול המלך, שם ישבו הכהנים בני עלי לאחר חורבן שילה. הסיפור המפורסם ביותר במקרא הנוגע לעיר מופיע בשמואל א', כ"א שם מסופר על בריחתו של דוד אל העיר ועל תגובת שאול לכך שמצווה לטבוח את כל כהני העיר.
ערך זה עוסק בעיר כהנים מקראית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נוב (פירושונים).
על פי התלמוד, המשכן מוקם בעיר במשך שלוש-עשרה שנה.[2] ספר הזוהר מציג דעה כי העיר נוב היא בעצם ענתות המקראית, אך דוחה אותה בנימוק שענתות לא הייתה עיר אלא כפר.[3] הרב ראובן מרגליות מפרש[דרוש מקור] את סברת שוויון המקומות על פי הפסוקים בספר נחמיה (פרק יא) וספר ישעיה (פרק י) המזכירים אותם זה לצד זה.
הארכאולוג חנן אשל זיהה בשועפאט את מיקומה של נוב עיר הכהנים, מתקופת בית ראשון.[4]