טיסת ניסוי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיסת ניסוי הוא תחום בהנדסת אווירונאוטיקה המתמקד באיסוף נתונים ומידע במהלך טיסה כחלק מתהליך הפיתוח וההסמכה של כלי טיס או מערכות מוטסות. התחום מתעסק בבניית מכשור, כלי טיס ניסיוניים, אפיון ניסויים וניתוח הנתונים המופקים מהם.
ניסויי הטיסה הם שלב בתכון אווירונאוטי המתבצע לרוב לאחר פיתוח ראשוני וייצור או התאמת כלי טיס לניסוי ובחינה מתאימים שיאפשרו למלא שתי מטרות עיקריות:
- זיהוי כשלים הנדסיים בעיצוב כלי הטיס או המערכת.
- הוכחת העיצוב, יכולת, ביצועים ותכונות בטיחות בהתאם לדרישות ולמפרט הלקוח, הרשויות ותוכנית הפיתוח.
לעיתים מייצרים כלי טיס ניסיוני ייעודי למטרות מחקר ופיתוח וטיסותיו מיועדות לבחינת האלמנטים הניסיוניים בשביל לחקור את התכונות שלהם.
טיסות ניסוי יכולות לנוע מבחינה של רכיב ספציפי, מערכת או אף כלי טיס שלם. כלי הטיס המשמשים לניסוי כוללים רקטות, טילים, מטוסים וכלי טיס חלליים בעלי יכולת שימוש חוזר. לכן טיסות ניסוי יכולות לארוך החל מכמה שניות וכלה במספר שנים.
למרות התפתחות בדיקות קרקעיות של הציוד על ידי סימולציה, מנהרת רוח וכדומה, עדיין קיים צורך בטיסה מאוישת במתארי אמת על מנת להכניס כלי טיס, או מכלול בכלי, לשירות.