נכות בישראל
נכות במדינת ישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
על פי הגדרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) "אדם עם מוגבלות" הוא אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות (2006) מוגבלות היא מושג מתפתח הנובעת מיחסי גומלין בין אנשים עם לקויות לבין מחסומים של גישה ושל סביבה, המעכבים את השתתפותם המלאה ובת-התועלת בחברה בשוויון עם אחרים. שתי הגדרות אלו נשענות על תפיסה של מודל חברתי למוגבלות המסביר מוגבלות כתופעה המובנית חברתית שאינה נובעת אך ורק מהלקות בתפקוד הפרט.
מוגבלות יכולה להיות גופנית, קוגניטיבית או נפשית ויכולה לנבוע ממום מולד או מפגיעה פיזית או נפשית, עקב מחלה, תאונה, זדון וכדומה. רמת המוגבלות משתנה בצורה משמעותית מאדם לאדם ויכולה לבוא לידי ביטוי במוגבלות קלה ועד לחמורה המצריכה עזרה סיעודית או תמיכה אנושית מתמדת.
בישראל, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבת נכות לכל מי שכושר השתכרותו נפגע בצורה משמעותית עקב המוגבלות, בהתאם לדרגת אי כושר עבודה שנקבע על ידי ועדה. כמו כן, המוסד מספק קצבאות לשירותים מיוחדים, ועוד שירותים נוספים כגון שיקום מקצועי. אנשים עם מוגבלויות המוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי זכאים לשירותים והטבות שונות ממשרדי ממשלה שונים בהתאם לאופי נכותם וחומרתה.
בישראל הייצוג הפוליטי של בעלי נכות הוא יחסית מצומצם, כאשר בשנת 2021, עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש, כיהנה בה קארין אלהרר כשרת האנרגיה וכאשה הראשונה המתניידת על כיסא גלגלים. כמו כן, שירלי פינטו נשבעה אמונים לכנסת והיא האישה החירשת הראשונה בכנסת. חבר הכנסת סאמי אבו שחאדה הוא כבד ראייה, והקים עם אלהרר את השדולה למען אנשים עם מוגבלות.[1]