נמל
נָמֵל[1][2] הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים. השם "נמל" בעברית הוא תולדה של המילה היוונית "לימנוס" (λιμένας), שקוצרה ל"לימן".[3]
לנמל השפעה ניכרת על אופייה של העיר שבה הוא נמצא, ולכן עיר כזו קרויה עיר נמל.
מאפיינים
תפקידי הנמל:
- הגנה מפני זרמים, גלים, רוחות וסערות (באמצעות שובר גלים).
- מתן אפשרות הצטיידות, טעינה ופריקה כולל גישה לדרכי תחבורה יבשתיות, שמאפשרות הובלת מטענים אל הנמל וממנו.
- מתן אפשרות לתיקונים קלים
למיקום הנמלים אפשרויות אחדות, המשפיעות על תפקודם:
- נמל השוכן לחוף ים, ומשמש לתובלה בינלאומית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של נמלים.
- נמל השוכן על גדת נהר, ומשמש לתובלה פנים-ארצית לאורך הנהר, וכן לתובלה בינלאומית דרך מוצא הנהר אל הים.
- נמל השוכן לחוף אגם, ולכן התובלה בו מוגבלת לתחומי האגם. דוגמה לנמל כזה הוא נמל פורט בל לחוף אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה.
- נמל על אי מלאכותי
סוגי נמלים:
- נמל מעבר, נותן לספינות שבדרך שירותים כמחסה בסערה (ובעת העתיקה גם בלילה), מים, מזון, דלק. זהו גם מקום אליו מגיעות ספינות ונאספות לשיירות.
- נמל שטעון, מקום בו ספינות טוענות ופורקות סחורות ונוסעים.
- נמל צבאי, בסיס לספינת מלחמה
נמל עמוק-מים הוא נמל המאפשר גישה במים עמוקים (13 מטר לפחות).
ציוד שניתן למצוא בנמלים:
- רציפי טעינה ופריקה, תדלוק ותיקונים (Pier)
- מזחים (mole, dock)- מבנים הבאים במגע עם הים לידם עוגנות האניות ובהן מתבצעת פעילות פריקה וטעינה
- שטחי אחסנה פתוחים ומקורים
- כלי רכב להעברת מטענים מהאניות ואליהן
- עגורנים
- מחסני קירור
- רציפים לסירות ולספינות דיג
מכולות סטנדרטיות הן בגודל 20 רגל ולכן מכונות Twenty-foot Equivalent Units) TEU) אולם ישנן גם מכולות בגודל 40 רגל ו־45 רגל. גובהן 8.5 רגל או 9.5 רגל ומשקלן מגיע ל־22.68 טון.
אחת הבעיות שנמל צריך להתמודד מולה היא הרבדת חול שעלולה לגרום לסתימת הנמל.
נמלים עיקריים
דירוג נמלי העולם בשנת 2004 לפי היקף הסחורות:
| שם הנמל | ארץ | מיליוני TEUs |
|---|---|---|
| נמל הונג-קונג (אנ') | סין | 21.9 |
| נמל סינגפור | סינגפור | 20.6 |
| נמל שאנגחאי (אנ') | סין | 14.6 |
| נמל שנג'ן (אנ') | סין | 13.7 |
| נמל פוסאן (אנ') | קוריאה הדרומית | 11.3 |
| נמל גאושיונג (אנ') | טאיוואן | 9.7 |
| נמל רוטרדם | הולנד | 8.3 |
| נמל לוס-אנג'לס (אנ') | ארצות הברית | 7.3 |
| נמל המבורג | גרמניה | 7.0 |
| נמל דובאי (אנ') | איחוד האמירויות הערביות | 6.4 |
| נמל אנטוורפן | בלגיה | 6.0 |
| נמל לונג ביץ' | ארצות הברית | 5.8 |
| נמל קלאנג (אנ') | מלזיה | 5.2 |
| נמל צ'ינגדאו (אנ') | סין | 5.1 |
| נמל ניו יורק וניו ג'רזי (אנ') | ארצות הברית | 4.4 |
סיכון בטיחותי ובריאותי לאוכלוסייה האזרחית
בהתייחס לפיצוץ בנמל ביירות וללקח שעל מדינת ישראל ללמוד ממנו כתב פרופסור שאול חורב כי נמל ימי וקרפיפיו מהווים מטבעם סיכון בטיחותי ובריאותי לאוכלוסייה האזרחית השוכנת בקרבתם: בהתחשב ביכולת ההרס ובהינתן מעורר התחלי,[4] חומרים מסוכנים, הנפרקים, נטענים ומאוחסנים בו לתקופות שונות בשילוב תעשייה פטרוכימית שהתפתחה בסביבתו ברבות השנים ושבקרבתה נוספו מתחמי מגורים, גדל הסיכון לאפר"ן. גם הימצאות בסיסים צבאיים של חיל ים בנמל בהם עוגנים כלי שיט מצוידים בנשק, תחמושת ופירוטכניקה, תורמים להיותו גורם סיכון לסובב אותו.[5]
ראו גם
- נמל בית
- נמל דיג
- נמל מים חמים
- נמל יבשתי
- רשימה של ערי נמל
קישורים חיצוניים
- איך בונים נמל? ריאיון עם נועה אורן, ראש מנהלת פיתוח נמל המפרץ ונמל הדרום בחברת נמלי ישראל, באתר עושים היסטוריה
- מעגנים(הקישור אינו פעיל) רשימת הנמלים והמעגנים בישראל
- חברת נמלי ישראל
- מפות נמלי ארץ ישראל, 1918, משאב הוראה מאתר החינוך של הספרייה הלאומית
אילון גלעד, גדולי המומחים ניסו לשנות את הגיית המילה הזאת, אבל המשוררים עמדו בפרץ, באתר הארץ, 20 במרץ 2019
נמלים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ועד הלשון העברית, ואחריו גם האקדמיה ללשון העברית, החליט בשנת 1936 כי הצורה התקנית היא נָמֵל, אף שרווחת בציבור הצורה נָמָל. על תולדות המילה נמל.
- ^ בסמיכות: נְמַל-, למשל נמל-הבית
- ^ שיכול אותיות זה מתועד עוד בתלמוד הבבלי (עירובין ד ב) וחדר לארמית ואף לערבית.
- ^ טריגר
- ^ שאול חורב, אסון נמל ביירות: מה שישראל צריכה ללמוד, בעיתון מקור ראשון, 11 באוגוסט 2020
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
