ננו-צינורית פחמן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ננו-צינורית פחמן (Carbon nanotube או CNT) היא צינורית זעירה עשויה פחמן טהור, הנוצרת מאליה תוך כדי תהליכי ייצור תעשייתיים או נוצרת בידי אדם בייצור מלאכותי מכוון. רוחבה של הצינורית נמדד בננומטרים, ואורכה הטיפוסי יכול להגיע אף למילימטרים אחדים. קיימים שני סוגי צינורית: צינורית זעירה חד-מעטפתית (ٍSingle Wall Carbon Nanotube, SWCNT) וצינוריות זעירה רב-מעטפתית (Multiple Wall Carbon Nanotues, MWCNT). ננו-צינורית פחמן היא ננו-חומר כלומר מבנה חומרי יסודי זעיר ביותר המשמש בתעשיית הטכנולוגיה הזעירה (ננו-טכנולוגיה).
צינורית חד-מעטפתית יכולה להגיע לכל היותר לרוחב ננומטר בודד, כלומר מיליונית המילימטר, או אחד חלקי חמישים-אלף מעוביה של שערה, ואם תהיה עבה מכך, הצינורית תקרוס או תיסתם. לעומת זאת צינורית רב-מעטפתית עשויה להגיע לרוחב של עשרות ננומטרים תוך שמירה על יציבותה ומעבר פתוח דרכה. צינוריות מסוג זה נוצרים תוך כדי תהליכים תעשייתיים. צילומי צינוריות כאלו נתגלו כבר בשנות החמישים אך פרצו לתודעה רק בשנת 1991.
אפשר לייצר בתהליך כימי ננו-צינוריות אנאורגנית שאינן מבוססות על פחמן, דוגמת טונגסטן וגופרית. אך היות שהצינוריות עשויות הפחמן הן הרווחות כיום הן בתעשייה והן במחקר, השם ננו-צינוריות ללא ציון החומר מהן עשויות מתייחס לרוב לצינוריות עשויות פחמן, וכך גם ראשי התיבות, SWNT צינורית זעירה חד-מעטפתית או MWNT לצינורית רב-מעטפתית, מתייחסים על פי רוב לצינוריות פחמן.[1]