נתן החכם
מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נתן החכם (מגרמנית: Nathan der Weise) הוא מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג, מהחשובים במחזאי גרמניה של תקופת הנאורות. המחזה, שיצא לאור בשנת 1779, מציג דרמה אידאולוגית ברוח הנאורות והדאיזם המוקיעה את צרות האופקים הדתית ומעלה על נס את עקרונות הסובלנות והאחווה בין הדתות, ובפרט בין היהדות לנצרות. ב"נתן החכם" מודגש כי ההתגלות הדתית איננה המקור היחיד לחוכמה אמיתית, כי כל הדתות שוות ומהוות כל אחת בדרכה ניסיון לדעת את האל, וכי השכל האנושי הוא הערובה לטוב ולקדמה במקום האמונה הנוצרית. המחזה נחשב לנקודת מפנה ביחסה של התרבות הגרמנית ליהודים בארץ, שעד לאותה עת תוארו תמיד כרשעים ונתעבים בשל דחייתם את הנצרות; החילון והנאורות אפשרו לראשונה להכיר בהם כמועמדים פוטנציאליים לשוויון זכויות.
הקריאה לשילוב היהודים במרקם החיים הנוצרי-גרמני הקימה מתנגדים רבים למחזה. הכנסייה אסרה על העלאת המחזה בתקופת חייו של לסינג. 150 שנים לאחר מכן גם הנאצים החרימו את המחזה, יחד עם עבודה נוספת של לסינג: "היהודים" (Die Juden).