נתניה
עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון, וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.
סמל העיר נתניה | |||||||||||||||||||||||||
לפי כיוון השעון: מעלית החוף, טיילת המצוק, אצטדיון נתניה, קניון עיר ימים, חורשת הסרג׳נטים, פארק שלולית החורף, מכללת נתניה, כיכר העצמאות | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | מרים פיירברג-איכר | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 28 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1929 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 200,000–499,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 239,424 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 6 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 5.21 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 7,753 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 18 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 30,880 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 68 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 117 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4283 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 76 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל נתניה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
www.netanya.muni.il |
העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר.
העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס, והיא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.
הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל מונד ועמק חפר לעתיד.
מייסדי נתניה
בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, כחברה לרכישת קרקעות והקמת מושבות שנוסדה בשנת 1921. בשנים 1924–1926 ייסדה את הרצליה ואת כפר אהרון שליד נס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימין עובד בן עמי, את הקמת נתניה. חברי בני בנימין: גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמ"י הקימו בשנת 1924 הוקמה חברת "הנוטע" שהייתה חברה קבלנית לנטיעות שהצליחה במיוחד בענף ההדרים.
גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. המעבר ממחוז צפון למחוז מרכז תרם לנושא הכספים והרשויות המקומיות עובד בן עמי ואיתמר בן-אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".[6][7][8]
הקמת נתניה
מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טולכרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמות ווקף ליהודים.
בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים מהם ארבעה מכפר תבור: חנינה כהן, יצחק מלר, צבי פייקוביץ ויחיאל גולדנברג שהחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.
חברת "הנוטע" וד"ר אברהם אבושדיד (גיסו של איתמר בן-אב"י), ראשון הרוכשים, פנו למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.
מאורעות תרפ"ט
באוגוסט 1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים, ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהיה אזרח ארצות הברית.
כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות[דרוש מקור].
עיר ראשונה במדינת ישראל
ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת". נתניה הייתה ליישוב הראשון, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרז רשמית כעיר.
במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה,[9] ומטוס טופולב 16 עיראקי הטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו, אך עצם חבטת נפילתן גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין בנק הפועלים החדש, להרוגה ולכחמישה פצועים.[10]
בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
בינואר 2017 אושרה להפקדה תוכנית המתאר העירונית במסגרתה יוקמו כ-35 אלף יחידות דיור, כ-800 אלף מ"ר עבור מבני ציבור בעיר וכ-7,700 חדרי מלון והקמת מערך של שבילי אופניים.[11]
במאי 2019 אושרה הקמת שכונה חדשה במזרח העיר. על פי התכנון יוקמו בה כ-3000 יחידות דיור, פארק עירוני בגודל של כ-140 דונם, 3 בתי ספר יסודיים, מסוף תחבורה ציבורית שכונתי וכביש שיחבר את השכונה לכביש 561.[12]
- ערך מורחב – עיריית נתניה
עיריית נתניה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2015 על כ-1,348.9 מיליון ש"ח. תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה.[13]
ציוני דרך
- ב-1929 הוצגה תוכנית קסלמן תוכנית בנין עיר ראשונה ובה מבני ציבור כגון: בית מלון, אצטדיון, גנים ציבוריים ושטחי מסחר.
- ב-1933 הוצגה תוכנית קליפורד לבניית היישוב כעיר גנים. כך החל פיתוח החלק העירוני של המושבה.
- ב-1934 קיבל היישוב מעמד של כפר וניתנה לראשי היישוב הסמכות לתכנון ופיתוח.
- ב-1940 קיבל היישוב מעמד של מועצת עיר וניתנה לראשי היישוב סמכות לחקיקת חוקי עזר.
- ב-3 בדצמבר 1948 קיבל היישוב מעמד של עיר.[14] הייתה זו העיר הראשונה הזוכה לקבל מעמד זה לאחר קום המדינה.
מועצת העיר
חברי מועצת העיר ה-16
- מרים פיירברג-איכר – ראש העירייה (נתניה אחת)
- אליהו דלל – סגן ומ"מ ראש העירייה (נתניה אחת)
- אלון אלרואי – יו"ר המועצה (הליכוד)
- עו"ד שירי חגואל סידון – חברת מועצה (נתניה אחת)
- רפאל רפי ימין – חבר מועצה (נתניה אחת)
- אבי סלמה – חבר מועצה (נתניה אחת)
- אמייה טגה – חבר מועצה (נתניה אחת)
- חגי חדד – חבר מועצה (שס)
- משה לוי – חבר מועצה (שס)
- משה לוי – חבר מועצה (שס)
- רן אלי אלוש – חבר מועצה (אחריי)
- ליאורה לוי – חברת מועצה (אחריי)
- ניסים פלד – חבר מועצה (אחריי)
- הרב שמעון שר – סגן ומ"מ ראש העירייה (גל)
- יוסף ביטון – חבר מועצה (גל)
- ד"ר גרש פישמן – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
- בוריס צירולניק – חבר מועצה (נתניה ביתנו)
- עופר אורנשטיין – חבר מועצה (למען נתניה)
- עו"ד אדיר בנימיני – חבר מועצה (למען נתניה)
- אפרים בולמש – חבר מועצה (נתניה חופשית באמת)
- ארז אבא – חבר מועצה (נתניה חופשית באמת)
- טלי מולנר – חברת מועצה (פעימה חדשה)
- ציפורה קפל – חברת מועצה (פעימה חדשה)
- דניאל בשארי – חבר מועצה (הבית היהודי)
- עקיבא יצחקי – חבר מועצה (קשת)
- אהרון אורגד – חבר מועצה (כולנו עם אורגד)
- ענת לביא אזולאי – חברת מועצה (עוצמה לנתניה)
מינהלים בעירייה
- מינהל כללי
- מינהל תפעול
- מינהל אכיפה פיקוח וביטחון
- מינהל חינוך וחברה
- מינהל הנדסה
- מינהל כספים
פרסים
- פרס שר הפנים לאחריות חברתית 2015
- פרס שרת התרבות והספורט 2012
- קריה יפה ומקיימת 2014 - נתניה העיר היפה בישראל זוכת פרס "5 כוכבי יופי" 15 שנים ברציפות (1999 – 2014)
- פרס העירייה לשנת 2015 למצוינות, חדשנות ויוזמה בשילוב קהילת יוצאי אתיופיה בנתניה
- פרס ניהול כספי תקין לשנת 2011
- תחרות קלינטק 2015 (בין עשר הערים והרשויות הירוקות בארץ)
ראשי העירייה
- עובד בן עמי 1929 – 1957
- משה שקד 1957 – 1959
- דוד פוקס 1959 – 1961
- עובד בן עמי 1961 – 1964
- משה שקד 1965 – 1968
- אברהם בר מנחם 1968 – 1969
- עובד בן עמי 1969 – 1974
- אברהם בר מנחם 1974 – 1978
- ראובן קליגלר 1979 – 1983
- יואל אלראי 1983 – 1993
- צבי פולג 1993 – 1998
- ורד סוויד 1998 (ראש העיר בפועל)
- מרים פיירברג מ-1998 עד הווה
רב העיר
הרב דוד שלוש שימש כרבה הספרדי של העיר במשך 63 שנה עד לפטירתו. הרב משה לוין כיהן כרבה האשכנזי של העיר במשך כ־24 שנים עד פטירתו בשנת 1977. רב העיר הנוכחי (2023) הוא הרב קלמן בר.
- ערך מורחב – סמל העיר נתניה
סמל העיר נתניה הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר. עד שנת 2015 שימש את העיר סמל משנת 1951 שעוצב על ידי יעקב צימברקנופף, ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף שהתגלה כהעתק ובוטל, ולאחר מכן הוחלט לחזור לסמל המקורי שונה במקצת ומותג מחדש תחת הסלוגן "הריביירה של ישראל".
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בנתניה 239,424 תושבים (מקום 6 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 78.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,391 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[15]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
נתניה היא העיר בעלת מספר יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם יותר מ-20,000 תושבים שהם 5.5 אחוז מאוכלוסיית העיר.[16] בנוסף, היא בעלת מספר יוצאי צרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כיותר מ 10,000.[17]
בנתניה 408 גני ילדים, מהם 169 בחינוך הממלכתי, 117 בחינוך הממלכתי-דתי, 60 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.
בעיר 57 בתי ספר יסודיים, מהם 24 בחינוך הממלכתי, 19 בחינוך הממלכתי-דתי, ארבעה חינוך מיוחד, ועשרה בתי ספר חרדיים.
בנתניה 26 בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: שישה בחינוך הממלכתי-דתי, עשרה ממלכתיים, שני מרכזי נוער, ושמונה מהזרם העצמאי.
בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.
בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:
- "מוזיאון העיר נתניה – המרכז לתולדות העיר" – נמצא ברחוב מקדונלד 3. במוזיאון תערוכות מתחלפות על תולדות העיר. במוזיאון יש חדר ובו שחזור חדר עבודתו של עובד בן עמי עם רהיטים ומוצגים מקוריים.
- "מוזיאון בית הבאר" – נמצא ברחוב סוקולוב 17 ובו באר המים שנחפרה ב-1927 כדי להשקות את פרדס חוות "פרדס הגדוד". במוזיאון מופעלת משאבת מים משוחזרת של הבאר ונמצאים בו מוצגים על ימיה הראשונים של נתניה.
בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות שהן: הגלריה על הצוק ע"ש בן זמרא, גלריות "המועצה" והמוזיאון למורשת יהודי תימן.
בין השנים 2011 - 2021 אימצה העיר את התזמורת הקאמרית הקיבוצית.
מספר שירים נכתבו על העיר, ביניהם בולט השיר 'נתניה בירת השרון', שכתבה ורדה שוורץ והלחין יוסי קירש, העיר מוזכרת רבות בסדרה הפיג'מות בעיקר על ידי אילן עודד וקובי, שעברו לתל אביב עברו אליה מנתניה ומרבים להזכיר אותה רבות בסדרה.
מדי שנה פוקדים את נתניה אלפי תיירים מדרום אמריקה ומאירופה, בעיקר מצרפת ומבריטניה. נתניה קיבלה תנופה תיירותית גבוהה בזכות רצועת החוף שלה ושמורות הטבע שנמצאות בסביבותיה, שלולית החורף ושמורת האירוסים. בעיר בתי מלון רבים, ובעירייה מקדמים מיזם תיירות גדול הכולל חמישה בתי מלון ומתחם מסעדות לאורך צוקי נתניה באזור "נתניה 600". בעיר דירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידי תושבי חוץ רבים מאירופה ושוק.
ב-5 ביולי 2016, הוכרה העיר כ"עיר ליבה תיירותית" על ידי חבר הכנסת יואל רזבוזוב וראש העיר של נתניה, מרים פיירברג.[18]
בנתניה אזור תעשייה קריית ספיר, אחד מאזורי התעשייה הגדולים בישראל. האזור מאכלס תעשיות מסורתיות, מתחמי מסחר, והייטק.
אתרים ארכאולוגיים
אום ח'אלד
- ערך מורחב – אום ח'אלד
אום ח'אלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות ה-50 ובשנות ה-70 ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו התקופה הנאוליתית והאפי-פלאוליתית כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ננטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת 1873.
בירכת חנון
- ערך מורחב – בירכת חנון
בירכת חנון היא חווה חקלאית מן המאה ה-19 הנמצאת בסמיכות לאצטדיון נתניה.
אתרי טבע
בנתניה מספר אתרי טבע:
- שמורת האירוסים, נמצאת בשדרות בן-גוריון.
- בריכת דורה – שלולית חורף עונתית. נמצאת בשדרות בן-גוריון.
- שמורת נחל פולג
- שמורת טבע צוקי ים
- חורשת הסרג'נטים[19]
טיילות
- טיילת שקד
- טיילת ראשוני נתניה[20]
- גן המלך
אנדרטאות לנופלים במערכות ישראל
- בחזית בית יד לבנים נמצאת אנדרטה עשויה מסלע בזלת. על האנדרטה כתובת של אורי צבי גרינברג: בני גזע דוד שנפלו וחרבם בידם, אין אמת זולתם ואין הוד מלבדם.
- סמוך לבית יד לבנים נמצא אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה (בעבר חיל החימוש).
- אנדרטה לחטיבת אלכסנדרוני וחלליה במלחמת העצמאות.
- בכיכר העצמאות נמצאת אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל. האנדרטה מורכבת מעמוד זיכרון ולידו קיר ארוך שעליו התבליט "אנדרטת הלוחם" של הפסל משה ציפר (1960).
- סמוך לבית יד לבנים נמצאת גם אנדרטה לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
- אנדרטת יד לבנים
- אנדרטת זיכרון לבני נתניה שנפלו במערכות ישראל
בתקופת היישוב פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם במכביה השנייה. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונה פלוגת מכבי נתניה, שפורקה בשנת 1942 בקירוב.
במסגרת קמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל". מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון. אצטדיון נתניה משמש לאירועי הספורט בעיר.
בעיר פועלות שלוש קבוצות כדורגל גברים: מכבי נתניה, בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה, וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה. בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים, אליצור עירוני נתניה, ממוקמת בליגה הלאומית לגברים, וקבוצת הנשים בליגת העל לנשים. ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כוללים שחייה, טריאתלון, טניס, סיף, איגרוף, אקרובטיקה, היאבקות, ג'ו ג'וטסו, קראטה, ג'ודו, אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה), כדורגל חופים, באולינג, קארטינג, מצנחי רחיפה, גלישת גלים, פוטבול אתלטיקה (מייסד האגודה בנתניה, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה במוט ואתלט אולימפי אלכס אברבוך), התעמלות אומנותית, פוטבול, לקרוס, הוקי רולר ועוד.