סאטי
התאבדות טקסית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סאטי (דוונאגרי: सती, מילולית: האישה המסורה) הוא מנהג הודי עתיק שבו האלמנה שורפת את עצמה באש מדורת השרפה של בעלה, לאחר פטירתו. מקור המנהג בסיפור על האלה סאטי, אשר קפצה למדורת הפולחן שערך אביה, דשקה, לאלים - כדי לשמור על כבוד בעלה, האל שיווה, שלא הוזמן לאירוע.
ביצוע סאטי נאסר על פי החוק שוב ושוב, לאורך מאות שנים, וכך גם העידוד לבצע סאטי. יחד עם זאת, אלמנה המבצעת סאטי זוכה בכבוד ובהערצה, ומאות מקדשי סאטי שמפארים את ההקרבה פעילים עד היום.[1]
אפילו שהסאטי אינו חובה, אלא נעשה לכאורה באופן וולונטרי, במהלך ההיסטוריה נשים נכפו על ידי משפחותיהן לבצע סאטי, אם באמצעות לחץ נפשי או כלכלי (מניעת אמצעי מחיה מן האלמנה) ואם בפועל - כשהן נקשרו, הופלו אל תוך המדורה או סוממו.[2]
העולם המערבי אימץ אמנם את הביטוי סאטי כדי לתאר את הטקס, אבל בסנסקריט הוא מכונה "sahamarana" – למות יחד, או "sahagamana" - ללכת יחד.[3]