סביון (סוג)
סוג של צמח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סביון (שם מדעי: Senecio) הוא סוג קוסמופוליטי המקיף צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים (בישראל וסביבתה) או בני שיח לעיתים רחוקות שיחים, מטפסים ועצים קטנים ובה 1,463 מינים ממשפחת המורכבים[1]. בעבר שויכו אל הסוג כ-3000 מינים, ובכך היה הגדול במשפחתו, אך כיום, בעקבות מחקרים מולקולריים הסוג פוצל לסוגים נבדלים בשנת 1976, דוגמת Kleinia, Packera ו-Dendrosenecio. פרח הסביון - הפרח הנראה לעין - אינו פרח, אלא תפרח, כלומר מקבץ של פרחים רבים שיושבים על מצעית משותפת. תפרחת זו קרויה קרקפת.
סביון | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | אסטראים |
משפחה: | מורכבים |
סוג: | סביון |
שם מדעי | |
Senecio ליניאוס, 1753 |
בישראל ובסביבתה 8 מינים, שלושה מינים נפוצים מאוד שהם בעצם שניים: סביון אביבי באזורים הגשומים בצפון ישראל ובמרכזה, סביון הערבות במדבריות דרום ישראל, וסביון יפו שהוא תת-מין של סביון הערבות לאורך מישור החוף. לשני המינים הללו מאפיינים המסייעים להם בהתפשטותם: צמיחה מהירה, יכולת האבקה עצמית, הקצאה אנרגטית רבה לרביה, פרסומת אטרקטיבית (קרקפות גדולות) פיתיון כפול למשיכת מאביקים - גם אבקה וגם צוף, והפצה ברוח.