סברא
מונח הלכתי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סברא היא הגדרה לנימוק לוגי הלכתי המצויה בשני אופנים:
- תיאור של היגיון פשוט בעל תוקף אקסיומטי כזה שאינו נצרך לאיזכור מפורש בתורה או על פי דרשה, קיומה של סברא כזו נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התלמוד וכוחה תקף בכל הנושאים והיבטים ההלכתיים כדין דאורייתא. דוגמה למקרה כזה הוא הכלל שלא יהא חוטא נשכר.
- טעם או נימוק המבקש להציע נטייה על פי הכרעה בשכל, מבלי להיות מוכח.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הסברא מוצגת רק כמקור לדינים שאין להם מקור בתורה, וחסר הסבר על סברא בהקשר של טעמי הלכות. | |
ערך זה עוסק במונח הלכתי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סברה.