סודיות מושלמת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתורת האינפורמציה ובקריפטוגרפיה, סודיות מושלמת (perfect secrecy) היא מונח המאפיין שיטת הצפנה בלתי ניתנת לשבירה, גם אם מנתח הצופן או היריב הוא בעל עוצמת מחשוב בלתי מוגבלת וגם אם ברשותו מחשב קוונטי. זאת משום שבהינתן הטקסט המוצפן, פשוט אין בידי היריב מספיק מידע כדי לחלץ פרט מועיל כלשהו אודות הטקסט המקורי, לכן יירוט ההודעה המוצפנת לא תורם לו דבר. במילים אחרות מניתוח הטקסט המוצפן עולה שכל טקסט גלוי היה יכול להיות המקור במידה שווה. ההוכחה הפורמלית למונח מסתמכת על תורת ההסתברות. המונח הוטבע לראשונה על ידי קלוד שאנון ב-1949 במאמר[1] הנחשב לפורץ דרך בתולדות ההצפנה המודרנית.
סכימת הצפנה המוכחת כבטוחה מהיבט של תורת האינפורמציה, אינה מסתמכת על השערות או בעיות מתמטיות פתוחות. דוגמה למערכת כזו היא פנקס חד פעמי שהוא פשוט בתכלית. המסר מוצפן על ידי חיבור עם מחרוזת אקראית סודית באורך זהה, סיבית אחר סיבית ב-XOR. החסרון העיקרי בצופן מושלם הוא חוסר יעילותו, מסיבה זו הצפנים המודרניים אינם נחשבים כבטוחים באופן מושלם. זוהי למעשה מעין פשרה, כי ביטחונם נמדד במונחים של סיבוכיות הזמן הדרוש כדי לפרוץ אותם. צפנים מושלמים שימשו בעבר ועדיין משמשים במקרים נדירים, כמו למשל למשלוח הודעות דיפלומטיות רגישות או הודעות צבאיות בעלות סיווג ביטחוני גבוה. השמועה גורסת שקו הטלפון האדום בין וושינגטון ומוסקבה מאובטח באמצעות פנקס חד-פעמי, כאשר את הפנקס מעבירים באמצעות בלדר צבאי. כמו כן הסברה היא שתחנות המספרים נועדו לשידור מסרים למרגלים ברחבי העולם בגלי רדיו קצרים, המוצפנים באמצעות פנקס חד-פעמי.