סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה הוא פיוט המושר במסורת בבל ובמסורת עדות צפון אפריקה בחג הסוכות.
עובדות מהירות סוכה ולולב לעם סגולה ...
סוכה ולולב לעם סגולה |
סֻכָּה וְלוּלָב לְעַם סְגֻלָּה.
יַחַד יָרֹנּוּ יִשְׂאוּ תְהִלָּה.
אֵל מִמִּצְרַיִם גְּאָלָנוּ.
דִּבְּרוׁת קָדְשׁוֹ הִשְׁמִיעָנוּ.
עֲנָנֵי כָבוֹד הִקִּיפָנוּ.
לְאַרְבַּע רוּחוֹת מַטָּה וּמַעְלָה.
נֹעַם דְּרָכָיו לָנוּ הוֹדִיעַ.
מִזִּיו הֲדָרוֹ לָנוּ הוֹפִיעַ.
דַּעַת יוֹם לְיוֹם אֹמֶר יַבִּיעַ.
דַּעַת יְחַוֶּה לַיְלָה לְלַיְלָה.
יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹ.
יִסְתּוֹפֵף יֶחֱסֶה תַּחַת אֶבְרָתוֹ.
הַשֵׁם כִּכְתָבוֹ וְכִקְרִיאָתוֹ.
כְּמִסְפָּר סֻכָּה מִסְפָּרוֹ עָלָה.[1]
מֶה עָצְמוּ רָזֵי לוּלָב וּמִינָיו.
וְלִי מַה יָּקְרוּ מְאֹד עִנְיָנָיו.
אַשְרֵי טְהוֹר לֵב הַשָּׂם רַעְיוֹנָיו.
לְסוֹד מִצְוָתוֹ הַמְּעֻלָּה.
שֵם בֶּן אַרְבַּע בַּלּוּלָב חוֹנֶה.
בְּמִילוּי הֵהִי"ן בִּפְרָטָיו תִּמְנֶה.
נֹ(ו)כַח הַלוּלָב לַשִּׁדְרָה תִפְנֶה.
סְבִיבָיו מִינָיו גֹרֶן עֲגֻלָּה.
הֶהָדָס רוֹמֵז לִשְלוֹשָה אָבוֹת.
מֹשֶה אַהֲרוֹן בַּדֵּי עֲרָבוֹת.
יוֹסֵף לַלּוּלָב חֶמְדַּת לְבָבוֹת.
דָּוִד לַאֶתְרוֹג כַּלָּה כְּלוּלָה.
חוֹתַם תְּעוּדָה תַּתִּיר לְבִנְךָ.
זֶבֶד טוֹב תִּזְבֹּד לְעַם לְךָ.
קוֹרֵא וּמְיַחֵל לִישוּעָתְךָ.
יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ בְּפִינוּ סֶלָה. |
|
|
סגירה
הפיוט חובר על ידי המשורר ר' משה בן יעקב אדהאן (חי באזור הסהרה שבמרוקו, שימש כאב בית דין ומנהיג רוחני של יהודי מקנס עד לאמצע המאה ה-18. נפטר בשנת 1736).[2]