סוללת מתכת-אוויר
סוג של כימיית סוללה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סוללת מתכת-אוויר היא סוללה שבה לפחות תא אלקטרוכימי אחד המייצר חשמל דרך תגובות חמצון-חיזור בין מתכת לבין החמצן באוויר[1]. הסוללה מאופיינת באנודה של מתכת פעילה (אבץ, ליתיום, אלומיניום ומגנזיום). החומר הקתודי הוא החמצן המגיע מהסביבה ונכנס למערכת באמצעות ממברנת פחמן, כלומר, החומר האקטיבי (המחמצן) אינו אגור בתוך הסוללה דבר שמעלה את צפיפות האנרגיה וגם מוזיל את מחיר הסוללה. ניתן לראות זאת במיוחד במערכת ליתיום-אוויר אשר היא בעלת אנרגיה ספציפית תאורטית גבוהה (11,700Wh/kg) ומתקרבת לערך של בנזין, אחד הנוזלים האנרגטיים ביותר[2],[3]. במובן זה, סוללת מתכת אוויר היא למעשה מעין הכלאה של תא דלק וסוללה.
בהשוואה לסוללות ראשוניות (לא נטענות) כגון אבץ-מנגן אוקסיד (סוללות אצבע) וסוללות נטענות כגון עופרת-חומצה (המשמשת למצברים ברכבים), סוללת ניקל מתכת-הידריד וסוללת ליתיום-יון[4], למשפחת מתכת-אוויר יש צפיפות אנרגיה תאורטית גבוהה בצורה משמעותית. האלקטרוליט במערכת מתכת-אוויר יכול להיות אלקטרוליט מימי אשר מבוסס על אשלגן הידרוקסידי (KOH) בריכוזים בין 7M-5M . כמו כן המערכת יכולה להיות מבוססת על אלקטרוליטים אל-מימיים אשר מבוססים על ממסים אורגניים או נוזלים יוניים.