סמרטוט
אוסף חוטים המשמש לניקוי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סמרטוט (נקרא גם סחבה או מטלית) הוא פיסת בד סופג או גוש של סיבים, לעיתים מחובר למוט או לידית. השימוש העיקרי בו הוא לספיגת נוזל בעת ניקוי. מלבד זאת, סחבה מיועדת גם לניגוב אבק ולמטרות ניקוי נוספות. על אף שנעשה שימוש במילה האנגלית mop לפחות משנת 1496, במהלך השנים נוספו שכלולים. למשל, הממציא האמריקאי יעקב האו הוציא בשנת 1837 פטנט (מספר #241) עבור מחזיק סחבה.
הביטוי סמרטוט מתכוון גם לבד גס ובלוי המשמש לשטיפת רצפה וכדומה[1],חתיכת בד שנקרעה מבגד ישן, סמרטוט גם נאמר לעיתים על בגד ישן ובלוי, בגדי עניים או קבצנים. בהשאלה אדם חסר אופי מכונה סמרטוט, כי הוא עושה כל מה שאומרים לו. כמו כן זה כינוי גנאי לאדם בזוי.
ביידיש סמרטוט נקרא שמאטע, שקרבא ולאפענע. עשרות אלפי יהודים שהגרו לאמריקה, במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 מצאו את פרנסתם הראשונה ב'רובע הביגוד' בניו יורק, כחייטים, תופרות ומפעילי מכונות שונות. הם עמלו בבתי המלאכה הנצלניים [Sweat Shops] וגם עסקו בטיפול בבגדים ישנים ובלתי רצויים. ביידיש קראו לכל המקצועות הללו 'עסקי השמאטעס'[2]. רבים מהם עמדו בראשי הנאבקים להטבת תנאי העבודה של הפועלים והפועלות. חלק משיפור תנאי העבודה הגיע רק אחרי אסון שריפת מפעל החולצות טריאנגל ב-1911 שבו נספו 146 מעובדי המפעל רובן נשים.