סלנה
אלת הירח היוונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במיתולוגיה היוונית, סֵלֵנֵה (ביוונית: Σελήνη) הייתה אלת הירח ובתם של הטיטאנים היפריון ותיאה. במיתולוגיה הרומית כונתה לוּנָה (Luna).
סלנה ואנדימיון, ציור מאת Sebastiano Ricci | |
תרבות | דת יוון העתיקה |
---|---|
אלים מקבילים | לונה, דיאנה, Moon |
אב | היפריון |
אם | תיאה |
אחים | אאוס, הליוס |
בן או בת זוג | אנדימיון, הליוס, זאוס |
צאצאים | Ersa, פנדיה, נרקיסוס, Nemea, האריה מנמאה, Menae |
בהמשך הכרונולוגיה המיתולוגית, כאשר האלים האולימפיים קיבלו את השליטה ביקום, סלנה הוחלפה על ידי ארטמיס ולונה הוחלפה על ידי דיאנה.
אזכורים לסלנה נמצאו בין השאר בהמנונים ההומריים[1], בביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס), בתאוגוניה של הסיודוס, בדיוניסיאקה של נונוס, אצל פאוסניאס ואצל סטראבון.
האטימולוגיה של השם "סלנה" אינה ודאית; אם זו מילה ממקור יווני ייתכן שהיא קשורה למילה "אור"[2]. הגאולוגיה של הירח מכונה על שם האלה "סלנולוגיה", וחקר הגאוגרפיה של הירח מכונה "סלנוגרפיה". היסוד הכימי סלניום נקרא אף הוא על שמה.
ביצירות אמנות אחרי הרנסאנס מתוארת סלנה לרוב כאשה יפהפייה חיוורת פנים, במרכבה כסופה רתומה לשור נושא בעול או לצמד סוסים. לעיתים קרובות הוצגה רוכבת על סוס או פר, לבושת גלימה, ראשה עטור בסהר ובידה לפיד.