ספינג'
מאכל שמקורו בצפון אפריקה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סְפינג' או סְפֶנג' (נהגה שְׁפינְג'), בפי יהדות ג'רבה 'סְפינגָ'ה ביחיד וספינג' לרבים (בערבית: السفنج (אלספינג') תרגום: הספוג), הוא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק וקיים בווריאציות שונות, הגרסה היותר מוכרת של המאכל היא בצורת חישוק והתפתחה ככל הנראה באזור אל אנדולוס ושם נקראה בשם איספנג {isfenğ} והגיע לצפון אפריקה עם גרוש יהודי ספרד, ומאוחר יותר בגירוש המורים. המאכל מזוהה עם יהודות צפון אפריקה ונצרך בתקופת החגים וקיים בווריאציות שונות, הספינג' עשוי בצק שמרים ומטוגן בשמן עמוק, בדומה לסופגנייה. הספינג' המרוקאי וחלק מהמטבח התוניסאי הוא עם חור במרכזו ונראה כמו דונאט (סופגנית חישוק), בג'רבה, תוניסיה ולוב הוא נפרס לצורה שטוחה וכמעט מעוגלת, על הספינג' מפזרים סוכר או סירופ. ולעיתים עם ביצה מטוגנת עליו או עם פולים וכמון [דרוש מקור].
את הספינג' נהוג לאכול במועדים אלו:
- בחג החנוכה, בו מסמלים לפי המסורת את השמן שנמצא במקדש.[1]
- הוא ניתן לתינוק כאשר יוצאת לו שן ראשונה.
- בקרב יהודי צפון אפריקה נהוג שלמחרת החתונה, כשהחתן והכלה מגיעים לבית ההורים, מקבלים את פניהם בכפית דבש, ולאחר מכן מגישים ספינג' עם דבש וכוס תה.
- יהודי אלג'יריה נהגו לאכול ספינג' לאחר אמירת הסליחות ותפילת שחרית בחודש אלול, כדי לעודד את האנשים והצעירים שהתעוררו מוקדם לסליחות.
במרוקו ובתוניסיה היה הספינג' מאכל שהיה מקובל מאוד על ילדים. למשל, בעת הליכתם למוסד הלימודים, היו עוצרים אצל המוכר ומקבלים את הספינג' מושחל על חוט מעץ הדקל.