ספינת אוויר
כלי טיס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספינת אוויר היא כלי הטיס הממונע הראשון וכלי הטיס הראשון המאפשר ניווט[1]. ספינת האוויר, כמו הכדור הפורח שקדם לה, מתגברת על כוח הכבידה על ידי שימוש בגזים בעלי צפיפות נמוכה מאוויר, כמו הליום ומימן, הצפים בו בהתאם לחוק ארכימדס.
ספינת האוויר הייתה בשימוש מצומצם יחסית – בעיקר על ידי צבאות ובעלי אמצעים באירופה ובאמריקה, ובעיקר ממחצית המאה התשע עשרה ועד מלחמת העולם השנייה (שנות ה-40 של המאה ה-20). לאחר מכן הוחלפה לחלוטין במסוקים ומטוסים.
בספינת האוויר מעין שק, המחולק לעיתים למספר תאים, הממולא בגז. באמריקה עד שנות העשרים ובאירופה עד שנות השישים השתמשו במימן, ולאחר מכן בהליום. כמו כן מצויים בספינה מנועים, מקום לאנשי הצוות ולעיתים גם מתחם לנוסעים, המצויים לרוב מתחת לשק, בקומה או במספר קומות.