ספירלת השתיקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספירלת השתיקה היא תאוריה בחקר התקשורת לפיה אמצעי התקשורת יכולים להשפיע משמעותית על דעת הקהל החברתית, בכך שהם יוצרים אשליה של דעה רווחת, אשר נתפסת בעיני הציבור כ"הדעה המקובלת" וכ"דעת הרוב". מהלך זה גורם לאדם הבודד לחוש שדעתו היא בעמדת מיעוט, ולהצניע אותה. כך נגרם, על-פי התאוריה, "אפקט דומינו" המביא בסופו של דבר לשינוי במציאות עצמה.
את התאוריה הגתה החוקרת הגרמנייה אליזבט נואלה-נוימן. והיא משתייכת ל"אסכולת הבניית המציאות".