ספסלי גטו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספסלי גטו או ספסל גטו (בפולנית: getto ławkowe) היו אמצעי להפרדה רשמית במקומות הישיבה של סטודנטים באוניברסיטאות בפולין בין שתי מלחמות העולם. המוסד הראשון שהפעיל אותו היה הפוליטכניקום של לבוב בשנת 1935. חקיקת ספסלי הגטו סימנה את ההקצנה באנטישמיות בפולין בין שתי מלחמות העולם.
בשנת 1937 ההפרדה קיבלה תוקף חוקי חלקי, לאחריה מרבית הרקטורים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה אימצו צורה זו של הפרדה. באופן מעשי, סטודנטים יהודים אולצו, תחת איום של סילוק מהמוסד בו למדו, לשבת בחלק השמאלי של אולמות ההרצאה שנשמרו במיוחד עבורם. מדיניות רשמית זו של הפרדה כפויה, לוותה לעיתים קרובות במעשי אלימות נגד סטודנטים יהודים על ידי חברי קבוצות ימין ושמאל קיצוניים וארגונים אנטישמיים. סטודנטים יהודים מחו נגד המדיניות, יחד עם תמיכה חלקית של פולנים, ועמדו בשורות האחרונות של הכיתות וסירבו לשבת במקומות שיועדו להם. ההפרדה המשיכה עד כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה שהקפיאה את כל מערכת החינוך הפולני.