סרבית
מדינות | סרביה ומדינות שכנות, ובקהילות סרביות ברחבי העולם (לרבות אמריקה הצפונית ומערב אירופה) |
---|---|
אזורים | יוגוסלביה, דרום אירופה, מזרח אירופה |
דוברים | 12 מיליון[1] |
שפת אם | 9 מיליון |
כתב | אלפבית קירילי, אלפבית לטיני |
משפחה | |
לאום | בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, יוון (הר אתוס), מקדוניה, קרואטיה, רומניה |
מוסד |
הועד לסטנדרטיזציה של השפה הסרבית ![]() |
קוד שפה |
sr ![]() |
קוד ISO 639-1 |
sr ![]() |
קוד ISO 639-2 |
srp ![]() |
קוד ISO 639-3 |
srp ![]() |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
![]() ![]() |

סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם. דובריה המגדירים עצמם כדוברי השפה הסרבית הם בעיקר סרבים - תושבי סרביה ותושבי רפובליקה סרפסקה. הסרבית מבוססת על ניב-אב המשותף גם לשפות הקרואטית והבוסנית, הנקרא סרבו-קרואטית.
סרבית היא אחת הדוגמאות הבודדות לשפה המשתמשת בשתי שיטות כתב בו-בזמן. שתי מערכות אלפבית, הלטיני והקירילי, משמשות לכתיבת השפה ונפוצות בסרביה בכל תחומי החיים, ורוב הסרבים שולטים בשתיהן.
הכתיב הסרבי עקבי מאוד, ומבוסס על העיקרון של "אות לצליל", דהיינו, "כתוב כפי שהנך מדבר וקרא כשם שכתוב". העיקרון יושם על ידי ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', בלשן סרבי והמוציא לפועל של רפורמת השפה הסרבית במאה ה-19.
במובנים רבים, סרבית היא ניב של השפה הסרבו-קרואטית, וזהה כמעט לגמרי לקרואטית ולבוסנית: הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית, והשוני מסתכם בחלק מאוצר המילים ובאיות.
הגיית השפה וכתיבתה
עיצורים
העיצורים | |||
---|---|---|---|
סימון גרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
לטיני | קירילי | ||
Bb | Бб | b | נהגה כהגיית בי"ת |
Cc | Цц | ʦ | נהגה כהגיית צד"י |
Čč | Чч | ʧ | נהגה כהגיית צד"י רכה |
Ćć | Ћћ | ʨ | נהגה טְשְ כשהלשון שטוחה כלפי בתר־המכתש |
Dd | Дд | d | נהגה כהגיית דל"ת |
Dž/dž | Џџ | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל רכה |
Đđ | Ђђ | ʥ | נהגה דְּזְ' כשהלשון שטוחה כלפי בתר־המכתש |
Ff | Фф | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
Gg | Гг | g | נהגה כהגיית גימ"ל |
Hh | Хх | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית | |
Kk | Кк | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Ll | Лл | l | נהגה כהגיית למ"ד |
Lj/lj | Љљ | ʎ | נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות |
Mm | Мм | m | נהגה כהגיית מ"ם |
Nn | Нн | n | נהגה כהגיית נו"ן |
Nj/nj | Њњ | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב - כמו Ñ הספרדית |
Pp | Пп | p | נהגה כהגיית פ"א |
Rr | Рр | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
Ss | Сс | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
Šš | Шш | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
Tt | Тт | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Vv | Вв | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
Zz | Зз | z | נהגה כהגיית זי"ן |
Žž | Жж | ʒ | נהגה כהגיית זי"ן רכה |
תנועות
התנועות | |||
---|---|---|---|
לטיני | קירילי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Aa | [a] | נהגית כהגיית פתח | |
Ee | [ɛ] | נהגית כצירי פתוח יותר | |
Ii | Ии | [i] | נהגית כהגיית חיריק |
Uu | Уу | [u] | נהגית כהגיית שורוק |
Oo | [ɔ] | נהגית כחולם פתוח יותר |
ראו גם

קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שפות סלאביות | ||
---|---|---|
מזרחיות | רוסית • אוקראינית • בלארוסית • רוסינית | |
מערביות | פולנית • צ'כית • סלובקית • שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית • קשובית • שלזית | |
דרומיות | בולגרית • מקדונית • סלאבית כנסייתית עתיקה • סלובנית • סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית |
שפות הודו-אירופיות | ||
---|---|---|
שפות רומאניות | צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית | ![]() |
שפות גרמאניות | אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה | |
שפות סלאביות | אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית | |
שפות קלטיות | ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה | |
שפות הודו-איראניות | סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדהי • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאט • ג'והורי (טאטית יהודית) • ג'יהדי (פרסית יהודית) • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי | |
שפות בלטיות | לטבית • ליטאית | |
אחר | יוונית • אלבנית • ארמנית |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.