סרקוסוכוס
זוחל ענק דמוי תנין שחי בקרטיקון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סרקוסוכוס (שם מדעי: Sarcosuchus) הוא סוג של זוחל ענק דמויי תנין, שחי בתור הקרטיקון, כ-112 מיליון שנה לפני זמננו.[1] פירוש שם הסוג: "תנין בשר" (Sarco = בשר, Suchus = תנין). המין Sarcosuchus imperator חי בצפון אפריקה והמין Sarcosuchus hartti חי באמריקה הדרומית. סרקוסוכוס היה שייך לענף "דמויי תנינאים" (Crocodylomorpha), ואף שלא היה שייך לסדרת התנינאים (Crocodilia), במראהו ואורח חייו היה דומה לתנינים של היום, למעט גודלו הרב. תזונתו העשירה כללה גם דינוזאורים בינוניים בגודלם וגם דגים גדולים. מאחר שלא ידוע הרבה על Sarcosuchus hartti (עקב מיעוט מאובנים), ערך זה דן בעיקר במין Sarcosuchus imperator שידוע מחומר מאובנים רב יותר והתפרסם בעיקר בזכות גודלו הרב.
סרקוסוכוס | |
---|---|
תקופה | |
קרטיקון תחתון, 112 מיליון שנה לפני זמננו | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
קבוצה: | דיאפסידה |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זאורופסידה |
על־סדרה: | דמויי תנינאים |
תת־סדרה: | Tethysuchia |
משפחה: | פולידוזאוריים |
סוג: | סרקוסוכוס |
מינים | |
שם מדעי | |
Sarcosuchus Broin & טקה, 1966 | |
המין סרקוסוכוס אימפרטור (Sarcosuchus imperator) היה מבין דמויי התנינאים הגדולים ביותר שחיו אי פעם. על פי שלדים מאובנים שנמצאו חלקם במדבר סהרה הוערך אורכו הכולל ב-9–12 מטרים, גולגולתו הגיעה לאורך של בן אדם בוגר (כ-1.80 מטר), ומשקלו הגיע ל-4–8 טונות. הסרקוסוכוס ניזון מדינוזאורים הדרוזאוריים או צמחוניים אחרים כשם שהתנינאים בני ימינו ניזונים מזברות או גנו. לבד מגודלו העצום, הסרקוסוכוס היה כמעט העתק מושלם של התנינים בני ימינו, ואף השתמש בשיטות טריפה דומות, מה שמרמז על הצלחת המין כולו. גם בעידן הדינוזאורים הוא נחשב לאחד הטורפים האימתניים השורצים בנהרות וללא ספק טורף-על באזור תפוצתו. הוא חלק את אותם נהרות באפריקה עם הספינוזאורוס, שהיה דינוזאור תרופוד גדול יותר (אורכו נע בין 14 ל-18 מטרים ומשקלו הוערך בין שבעה ל-20 טונות). לא ברור אם השניים התחרו ביניהם, על אף שחלקו את אותו בית גידול, שכן הספינוזאורוס ניזון ככל הנראה בעיקר מדגים ודגי סחוס גדולים.
המאובני סרקוסוכוס ראשונים נתגלו על ידי הפלאונטולוג הצרפתי אלבר-פליקס דה לאפארן במדבר סהרה, בסדרת משלחות שפעלו בשנים 1946–1959. ממצאים אלו היה חלקיים וכללו שברים מהגולגולת, שיניים, מספר חוליות ואוסטאודרמים. ב-1964 נתגלתה גולגולת כמעט שלמה בניז'ר, אך רק בשנים 1997–2000 נתגלו מאובנים טובים, כאשר הפלאונטולוג האמריקאי פול סרנו גילה שישה פרטים, כולל אחד עם שלד שמחציתו שלם וכולל את רוב עמוד השדרה.