עבדות בדת הבהאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עבדות בדת הבהאית אסורה לחלוטין. היא עומדת בניגוד ברור לערכי אחדות האנושות והשוויון בין בני האדם המהווים קווי יסוד במחשבה הבהאית. עבדות כמוסד חוקי הייתה חלק בלתי נפרד מהחברה האנושית בתרבויות השונות עד אמצע המאה עשרים של המאה קודמת. מנהג זה היה כה מושרש עד כי הדתות האחרות אימצו ואף מיסדו את נוהג העבדות כנוהג תרבותי.[1] עם זאת, הדת הראשונה והיחידה בעולם אשר התעקשה על איסור העבדות בטקסטים הקדושים שלה היא הדת הבהאית אשר מראשית דרכה כללה מתגיירים אפריקאים ואף משרתים שהובאו לבית הבאב ושוחררו, דבר שעורר מלכתחילה שיח על העבדות בקרב מנהיגי הדת ואף את איסורה.[2]