עבירה לשמהמונח תלמודי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים. בתלמוד נאמר על כך "גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה".[1] מעשה יעל וסיסרא הוא דוגמה מובהקת לעבירה לשמה. יעל אשת חבר הקיני מפתה את סיסרא, מצביאו של יבין מלך חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל.
עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים. בתלמוד נאמר על כך "גדולה עבירה לשמה ממצווה שלא לשמה".[1] מעשה יעל וסיסרא הוא דוגמה מובהקת לעבירה לשמה. יעל אשת חבר הקיני מפתה את סיסרא, מצביאו של יבין מלך חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל.