עדות (הלכה)
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר,[1] וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".[2]
עובדות מהירות מקרא, משנה ...
מקרא | ספר דברים, פרק י"ט, פסוק ט"ו |
---|---|
משנה | מסכת סנהדרין, מסכת מכות |
תלמוד בבלי | מסכת סנהדרין, מסכת מכות |
משנה תורה | ספר שופטים הלכות עדות |
שולחן ערוך | חושן משפט כ"ח–ל"ח |
סגירה
על פי ההלכה, עד הוא אך ורק אדם שראה במו עיניו או שמע במו אוזניו את העניין עליו הוא מעיד. אין אפשרות להעיד על דבר ששמע מעד אחר (עד מפי עד), למעט במקרים בודדים (כגון בעדות על אדם נשוי שמת). כמו כן, ניתן לקבל עדות רק כאשר העד עצמו נמצא כאן ולא על פי עדות שכתב, למעט חתימת עד בשטר ("מפיהם ולא מפי כתבם[3]"). בנוסף, קובעת ההלכה, שעד שהעיד אינו יכול לחזור בו ולהתחרט ("כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד"), ועדותו נשארת על כנה עד שיפסל מהסיבות המובאות בהמשך.