עורך פטנטים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עורך פטנטים (ובראשי תיבות עו"פ) הוא אדם בעל הסמכה משפטית וטכנולוגית המאפשרת לו לסייע לאנשים לרשום זכויות קניין רוחניות, ובראשם פטנטים. לרוב, עורך הפטנטים נדרש לרישיון ייחודי המבטיח כי יש לו הידע והמומחיות הנדרשים לשרת את לקוחותיו.
בישראל, חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 מסדיר את מקצוע עריכת הפטנטים מבחינה חוקית. נכון לאפריל 2020, רשומים בישראל 553 עורכי פטנטים.
קבלת רישיון לעריכת פטנטים מרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מותנית לפי סעיף 142 לחוק בקבלת תואר מדעי או הנדסי ממוסד להשכלה גבוהה, התמחות בת שנתיים במשרד עורך פטנטים העוסק במקצועו שלוש שנים לפחות, ברשות הפטנטים או במחלקת פטנטים של מפעל תעשייתי, עמידה במבחני הרישוי של רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, תשלום אגרה, תושבות ישראלית.
לפי החוק רק עו"פ ישראלי יכול לעסוק במקצוע בישראל, אך הגבלה זו אינה חלה על עורך דין או עובד המדינה בתחום תפקידו. עיסוק בעריכת פטנטים על ידי מי שאינו מוסמך כדין מהווה הסגת גבול במקצוע והוא בבחינת עבירה פלילית. רשות הפטנטים פרסמה אזהרה לציבור על פעילותם של מסיגי גבול, ורשם הפטנטים גילה דעתו כי זו תחילת הפעילות המשפטית כנגדם, אם ימשיכו לפעול[1]. עם זאת, עורכי פטנטים נושאי רישיונות זרים אך לא רישיון ישראלי מועסקים במקצועם במשרדים של עורכי פטנטים ישראלים, אך אינם מיצגים פורמלית את הלקוחות מול רשות הפטנטים.
בניגוד לעורכי הדין, אשר מיוצגים על פי חוק באמצעות לשכת עורכי הדין, עורכי הפטנטים אינם חייבים להיות חברים בלשכה כלשהי. עם זאת, קיימים ארגונים שהחברות בהם היא וולנטרית, דוגמת אגודת עורכי הפטנטים.
ממציא ישראלי אינו חייב בשימוש בשירותיו של עורך פטנטים בעת הגשת פטנט בישראל.