עזרא דגן

עזרא דגן
לידה	2 באפריל 1947 (בן 73)
מדינה	ישראל
שפה מועדפת	עברית
עיסוק	שחקן, שחקן תיאטרון
פרופיל ב-IMDb

עזרא דגן (נולד ב-2 באפריל 1947) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, זמר, פנטומימאי, במאי תיאטרון, מורה ומרצה.

קורות חיים

עזרא דגן נולד ב-1947 כעזרא אוז'לבו למשפחה ממוצא טורקי.^[1] למד תיאטרון ופנטומימה במגמה לדרמה בבית הספר לאמנויות "רננים", בסטודיו למשחק של נולה צ'לטון ופנטומימה אצל קלוד קיפניס ויורם בוקר.

בשנת 1964 שיחק בתיאטרון הנוער "שחרית" וב-1967 בתיאטרון "הפרסה", מיסודם של תלמידי נולה צ'לטון.

שירת ב"להקת גייסות השריון" בשנים 1965–1968, שם שיחק את מילותיו הראשונות של חנוך לוין על הבמה: ב"תותח בראש" ובמערכון "רחמו" של דן אלמגור.

היה נשוי לצילה דגן ולהם בן אחד. כיום נשוי לעירית דגן, להם שלושה בנים.

בשנים האחרונות מנהלים עירית ועזרא דגן מנהלים את הפרויקט הטיפולי-חינוכי: "תיאטרון עדוּת - לספר כדי לחיות", מפגש בין דורי, ניצולי שואה ותלמידי בתי ספר. הם המנחים, המטפלים, הכותבים הבמאים והמפיקים.

ב-7 באפריל 2013 קיבלו בני הזוג פרס מפעל חיים על הקמת התיאטרון.

קריירה

השתתף בהצגות רבות בתיאטרון הישראלי: "צץ וצצה", משירי נתן אלתרמן בתיאטרון העממי, בתפקיד ליגוריו בהצגה "מנדרגולה" בתיאטרון חיפה, "המסע אל ארץ התוף" בתיאטרון החאן ירושלים, "נפוליון - חי או מת!" ו"מעשה בחייל" בתיאטרון בימות, "חיים בכספת" בפסטיבל תיאטרונטו, "אני אשתי שלי" בתיאטרונטו - 2016 "הפטריוט" במרכז התיאטרוני בנווה צדק, "מות הלבנה" בבית לסין ו"תעלת בלאומילך" ו"חולה אהבה בשיכון ג'" בתיאטרון הקאמרי.

דגן ביים הפיק ושיחק גם בהצגות ילדים רבות בשיתוף אשתו עירית דגן: "עיגול ועוד משולש בריבוע" מאת דתיה בן דור, "לא יאומן כי יסופר", משירי ע. הלל, "בית ממכר אגדות" מאת מיכאל דק, "עברית יפה שלי" מאת יורם טהר-לב, "ואז היהודי אמר"- ינקלה יעקובסון, וב"מלך, לוליין ופושטת יד".

הקליט שירים יחד עם רבקה זהר: "צץ וצצה", עם אשתו לשעבר, צילה דגן: "בולבול תגיד לי למה" ו"מעשה בלביבות". זכה במקום הראשון ב"פסטיגל" 1981 בשיר: "איגן מיגן".

מאז 1995 נמנה דגן עם סגל השחקנים של התיאטרון הקאמרי של ת"א.

פנטומימה

שיתף פעולה עם יורם בוקר: "מחזה לימוד" של ברכט, "טסטמוניום", "קרוסל", "גיזת הזהב" ובמעברי הפנטומימה בשידור אירוויזיון 1979 מישראל.

קולנוע

שיחק בסרטים: "נורית", "הפחדנים", "מתנה משמים", "אמריקה 3000", "המהפכן", "ילדי סטלין", "מאחורי הסורגים 2", "זמן אמת" ו"רשימת שינדלר" בתפקיד רב' יעקב מנשה לברטוב, "גיא אוני", "רצח לארוחת בוקר", "הבן של האחרת".

טלוויזיה

שיחק בתוכניות הטלוויזיה: "ערוגות החשק", "חור במסך", "בוצ'ה", "התזמורת", "האסיסטנט של אלוהים", "גופה בחולות" אלוף בצלות ואלוף שום", "החיים זה לא הכל" ובתוכניות לילדים: "אות אות אות", "הילדים משכונת חיים", "קישקשתא", "הצצקנים", "מסיבת גן", "פרפר נחמד", "מתגלגלים" ו"סיפורי שמש 22".

תיאטרון

מפגשי תיאטרון: "פטפוטים ופנטומימה" - על לשון הגוף ושפת התנועה, "תקלה קלה", "מסתורין" ומפגש קולנוע: "רשימת שינדלר - רשימת שפילברג".

בימוי: הצגת שירי ע. הלל "אני פשוש", "מערת הקסמים" עם חוה אלברשטיין ועודד תאומי, הקים וביים את "להקת התותחנים", "להקת גולני" וצוותי ההווי: שבע, 401, וחטי' 14 וביים יחד עם עירית דגן את התיאטרון העירוני של חולון.

הוראה: לימד 12 שנה באוניברסיטת חיפה - בחוג לתיאטרון: טכניקות פנטומימה ומשחק מסוגנן ובביה"ס למשחק בית צבי והרצה על לשון הגוף בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

תפקידים בתיאטרון הבימה

תפקידים בתיאטרון הקאמרי

• "מעגל הגיר הקווקזי" (בתפקיד המספר)
• "תעלולי סקפן" ( סקפן)
• "הקמצן" (לה פלש)
• "קפריסין" (אלוויס)
• "מסע ניסים ונפלאות" (המכשפה)
• "רצח" (אב החתן)
• "קומדיה של טעויות" (אנג'לו)
• "אשכבה" (כרוב שמח)
• "קרום" (שקיטא)
• "אמא קוראז'" (המספר)
• "הרב קמע" (צ'יטאייט)
• "כובע הקש האיטלקי" (הדוד וזינה)
• "קוויאר ועדשים" (סבא סימונה)
• "המלט" (השחקן הקברן)
• "אמדאוס" (הרוזן יוהאן פון שטראק)
• "גטו" (החסיד והרב)
• "אורזי מזוודות" (שבתאי שוסטר וברונו הופשטטר)
• "בית ספר לנשים" (אלן המשרת)
• "פאנק- רוק" (דר' ריצ'רד הרווי)
• "דבר מצחיק קרה" (ארוניוס)
• "תעלת בלאומילך" (כינורי ראש העיר, רענן השכן)
• "חולה אהבה משכון ג" (הרב שמואל)
• "כולם רוצים לחיות" (האב)
• "על האש" (אבינועם}
• "שלוש אחיות" (הרופא צ'יבוטיקין)
• "כטוב בעיניכם" (אדם)
• "מהומה רבה על לא דבר" (קולגו)
• "קן הקוקיה" (מרטיני)

עזרא דגן עם רמי ברוך ורוזינה קמבוס בהצגה "בית ספר לנשים", 2012

פרסים ואותות

• 1974 - קיבל בתיאטרון הבימה את פרס "טנא למשחק" על תפקידיו ב"על קלות דעת וצביעות" וב'אוצר".
• 1980 - פרס כינור דוד כשחקן השנה על תפקידיו: פוק ב"חלום ליל קיץ" ופסטה ב"הלילה ה-12" בהבימה.
• 2010 - "אות המופת החברתי" של כנס ישראל-שדרות לחברה על תרומתם לחברה הוענק לעירית ולעזרא דגן, יוצרי הפרויקט החינוכי-טיפולי: "תיאטרון עדוּת -לספר כדי לחיות", מפגש בין דורי ארצי: ניצולי שואה ותלמידי חטיבות ביניים.
• 2011 - זכה בפרס ע"ש אברהם בן יוסף של עיריית ת"א והתיאטרון הקאמרי על תפקידיו שבתאי שוסטר וברונו הופשטטר ב"אורזי מזוודות".^[2]
• 2013 - "פרס החינוך - משואה" המכון הבינלאומי להוראת השואה (לעזרא דגן ועירית דגן) על מפעל חייהם "תיאטרון עדוּת - לספר כדי לחיות".^[3]