עימותים בין בני אדם לחיות בר
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עימותים בין בני אדם לחיות בר (באנגלית: "Human–wildlife conflict" או בקיצור "HWC") כוללים יחסי עימות ואינטראקציה שלילית בין בני אדם (וכן גם חיות משק או חיות מחמד) לבין חיות בר בסביבתם. לפי ארגון IUCN יחסי העימותים מוגדרים כ"מאבקים המתעוררים כאשר נוכחות או התנהגות של חיות בר מהווה איום ממשי או אפשרי, ישיר ונשנה על האינטרסים או הצרכים האנושיים, מה שמוביל לחילוקי דעות בין קבוצות של אנשים והשפעות שליליות על אנשים או חיות בר"[1]. ארגונים אחרים מגדירים עימותים רק לאחר שנגרם נזק לאדם, לרכוש או לחיות בית.
יחסים אלה כוללים תחרות על מקומות מחיה ועל מזון, כשבמרבית המקרים האדם דוחק את חיות הבר מסביבתם ובמספר מקרים אף הכחידו אותם כליל או מהטבע. עם זאת גם אנשים נפגעים וישנם אף מספר חיות שהתרגלו לעימותים הללו בהצלחה (למשל מקוק רזוס). בין השאר הפגיעות מלוות בפגיעה תרבותית, כלכלית (למשל עצירת תיירות), בפגיעה ביבולים חקלאיים, פגיעה באדמות מרעה לחיות בית, תחרות על מרעה ואדמת שתייה, סכנת טריפה לחיות בית, הדבקת מחלות, פגיעה ברכוש ותקיפות בני אדם, מה שמוביל לעיתים להרוגים[2].
העימותים עם חיות בר היו נוכחות כבר מאז הפרהיסטוריה, בה לרוב התקיימו תקיפות קבועות של אנשים, בין השאר בידי תנינים, חתוליים גדולים כמו השנחרבים וצבועיים, דבר הידוע משרידי נשיכות על עצמות אנשים קדומים. לאורך הזמן האדם החל לגבור בעימותים על שאר החיות ואף להכחידם ועם האצת העיור ברחבי העולם התרחק מהקשר לטבע, מה שהוריד במעט את התקיפות אך גם גרם לחיות בר רבות להיפגע. בעשורים האחרונים העימותים גדלו מאוד עקב הגידול באוכלוסייה האנושית ובשימוש בקרקעות ברחבי העולם. הפגיעה במספר מינים גורמת גם לנזק עקיף לסביבה האקולוגית מאחר שהכחדה של בעלי חיים החשובים לסביבה גורמת לנזק מתמשך אליה. למשל הכחדה של טורפי-על גורמת למספר נטרפים להתרבות יתר על המידה, מה שישפיע על הצמחייה הטבעית.