עכן בן כרמי
דמות מקראית בספר יהושע / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עָכָן בֶּן-כַּרְמִי, על פי המקרא, היה איש ממשפחת הזרחי משבט יהודה, שחי בתקופת כניסת בני ישראל לארץ ישראל בספר יהושע.
משמעות שמו של עכן אינה ברורה. חז"ל דרשו את השם מן עכנה, שמשמעו נחש (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ד, עמוד ב'), אך מילה זו היא יוונית עתיקה במקורה.[1] בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ז' נקרא שמו עכר, ככל הנראה בעקבות מעשה המעילה בחרם ומותו בעמק עכור. רד"ק מפרש את שמו על דרך בעל ספר דברי הימים: ”נראה שקראו 'עכר' שיפול יותר על לשון 'עוכר'.”