עלי בן חוסיין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עלי בן חוסיין (658–713) (בערבית: علي بن حسين) המכונה גם עלי בן חוסיין זין אל-עאבדין (בערבית: علي بن حسين زين العابدين; משמעות השם: היפה / הטוב שבמאמינים) היה האימאם השיעי הרביעי. הוא בנו של חוסיין בן עלי, ונינו של הנביא מוחמד. השיעים מחשיבים את עלי כאחד האימאמים האדוקים ביותר, ובעל ידע נרחב בתחום האסלאם.
ערך זה עוסק באימאם שיעי מהמאה ה-7. אם התכוונתם למלך חג'אז בתחילת המאה ה-20, ראו עלי בן חוסיין מחיג'אז.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
4 בינואר 658 אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
13 באוקטובר 713 (בגיל 55) אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||||
מדינה | מסופוטמיה | ||||||||
מקום קבורה | בית הקברות אל-באקי במדינה | ||||||||
בת זוג | פאטמה | ||||||||
שושלת האימאמים השיעים | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
סגירה