עמוס גוטמן

לידה	10 במאי 1954 סיטה בוזאולוי, רומניה
פטירה	16 בפברואר 1993 (בגיל 38) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	רומניה, ישראל
תקופת הפעילות	1975–1993 (כ־18 שנים)
שפה מועדפת	עברית
עיסוק	במאי קולנוע, תסריטאי
מקום לימודים	בית צבי
פרופיל ב-IMDb

עמוס גוטמן (10 במאי 1954 - 16 בפברואר 1993) היה במאי קולנוע ישראלי.

קורות חייו

גוטמן נולד ביישוב סיטה בוזאולוי (Sita Buzăului) במחוז קובסנה בטרנסילבניה, רומניה, ועלה לארץ בגיל 7. הוא למד קולנוע בבית הספר "בית צבי" ובין השנים 1977–1982 ביים שלושה סרטים קצרים: "מקום בטוח", "פרמיירות חוזרות" ו"נגוע".

בשנת 1983 ביים את סרטו הארוך הראשון, "נגוע" (אין קשר לסרט הקצר בן אותו השם, ושניהם סרטים שונים ומכונים "נגוע הקצר" ו"נגוע הארוך"). לאחר מכן ביים עוד שלושה סרטים - "בר 51" (1985), "חימו מלך ירושלים" (1987) ו"חסד מופלא" (1992).

גוטמן היה הומוסקסואל גלוי, ומרבית סרטיו (פרט ל"חימו מלך ירושלים", סיפור העוסק בזוועות מלחמת העצמאות דרך עיניהם של הפצועים המאושפזים, על פי סיפור של יורם קניוק) עסקו בהוויה ההומוסקסואלית, והאחרון שבהם במחלת האיידס. שחקנים ישראלים רבים התגלו בסרטיו של גוטמן ונתנו בסרטיו את הופעותיהם המרגשות והזכורות ביותר. כך יונתן סגל ב"נגוע", אלון אבוטבול ב"בר 51", ושרון אלכסנדר, אקי אבני ורבקה מיכאלי ב"חסד מופלא".

גוטמן היה חלק מקבוצת קי"ץ של במאי קולנוע ישראלים שקראו לעידוד סרטי איכות על חשבון הקולנוע המסחרי. בתקופת יצירתו הקצרה הצליח גוטמן ליצור שפה קולנועית עשירה ומסוגננת, והיווה קול ייחודי ומסקרן בקולנוע הישראלי. בסרטיו ניכרים הן תשומת הלב הקפדנית לצדדים הוויזואליים והגרפיים (איפור, תנועות מצלמה וכו') והן לתכנים ייחודיים. בשנת 1993 נפטר גוטמן ממחלת האיידס שבהּ לקה^[1], ואשר עם השלכותיה ומורכבויותיה התמודד בסרטו האחרון "חסד מופלא". גוטמן נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה גוטמן להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב^[2].

פילמוגרפיה

סרטים באורך מלא

• "חסד מופלא" (1992)
• "חימו מלך ירושלים" (1987)
• "בר 51" (1985)
• "נגוע" (1983)

סרטים קצרים

• "מקום בטוח" (1977)
• "פרמירות חוזרות" (1976)
• "נגוע" (1982^[3])