עמיות יהודית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עמיות יהודית (באנגלית: Jewish Peoplehood) היא מונח להגדרה עצמית ולתפישה של הקיום הקיבוצי היהודי, הגורסת שיהודי העולם כולם מאוחדים בקשר של סולידריות ומורשת משותפת, שאיננו נובע ממקור דתי דווקא ואיננו תלוי בהשקפתם הדתית או הפוליטית האישית. התחדיש "עמיות" והפילוסופיה שמאחוריו נטבעו על ידי הרב מרדכי קפלן בשנות ה-30 של המאה ה-20, כדי לאפשר ליהדות ארצות הברית מינוח שיאפשר לה להזדהות עם יהודי העולם, ומאוחר יותר עם מדינת ישראל, מבלי להידרש למושגים של לאומיות יהודית; מסוף המאה ה-20, הרעיון של "עמיות יהודית" נעשה פופולרי ואומץ על ידי מוסדות יהודיים בינלאומיים וישראליים.[1]