עמים מבודדים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עמים מבודדים הם קהילות או קבוצות של עמים ילידים החיים ללא מגע מתמשך עם הקהילות השכנות והקהילה העולמית; קבוצות המחליטות להישאר מבודדות נקראות עמים ילידים בבידוד מרצון.[1] עקב הגנות משפטיות, הערכת המספר הכולל של השבטים המבודדים, היא מאתגרת, אך הערכות של הוועדה הבין-אמריקאית לזכויות אדם באו"ם והארגון ללא מטרות רווח Survival International מצביעות על בין 100 ל-200 שבטים המונים עד 10,000 אנשים.[2][3][4] רוב השבטים חיים בדרום אמריקה, במיוחד בברזיל, שבה הממשלה והנשיונל ג'יאוגרפיק מעריכים את מספרם בין 77 ל-84 שבטים.[5]
עיקר הידע על עמים מבודדים הוא ממפגשים עם קהילות ילידים שכנות וצילומי אוויר.