עומר בן אל-ח'טאב
הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עֻמַר בִן אל-חַ'טַּאב (בערבית: عمر بن الخطّاب; 586 – 3 בנובמבר 644) היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634. עלה לשלטון לאחר מותו של אבו בכר. קברו נמצא במסגד הנביא באל-מדינה.
לידה |
584 לערך מכה | ||||
---|---|---|---|---|---|
נרצח |
3 בנובמבר 644 (בגיל 60 בערך) אל-מדינה, ח'ליפות ראשידון (אנ') | ||||
מקום קבורה | ערב הסעודית מסגד הנביא, אל-מדינה | ||||
בן או בת זוג |
אום כולת'ום בנת עלי Umm Kulthum bint Jarwal Qurayba bint Abi Umayya Umm Kulthum bint Asim Atika bint Zayd Zaynab bint Madhun | ||||
| |||||
עומר נחשב למייסד האימפריה המוסלמית. הוא השלים את ההשתלטות על חצי האי ערב, לחם נגד הביזנטים וכבש את ארץ ישראל, סוריה, עיראק ומצרים. עומר היה כובש ירושלים, ומסגד עומר ברובע הנוצרי בירושלים קרוי על שמו.
לפני מותו מינה אבו בכר את עמר בן אל-ח'טאב כיורש הח'ליפות. דרך זו של העברת השלטון, המכונה "עהד" (عهد), לא הייתה נפוצה בתרבות הערבית של הימים ההם. מינוי יורש לשליט נעשה בדרך-כלל באמצעות מועצה ("שורא") (Shura) או על-פי קרבת משפחה. על-פי המסורת השיעית, המינוי היה פסול שכן הוא חסם את הדרך לעלייתו של עלי בן אבי טאלב, יורשו הלגיטימי של מוחמד בעיני השיעים, כשליט על המוסלמים. בספרות השיעית כונו אבו בכר, עומר ועת'מאן בשם "גונבי הח'ליפות" כי לטענתם גזלו אותה מיורשה החוקי, עלי.