עץ לבוד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עץ לבוד (נקרא גם לביד, ובעגת תעשיית העץ והנגרים: דיקט או סנדוויץ') הוא לוח עץ תעשייתי המורכב משכבות עץ מקבילות זו לזו (לבדים). הלבדים בעובי של 1 מ"מ עד 4.7 מ"מ. בדרך כלל, הכריכה בעובי של 1.5 מ"מ ולבדי המילוי עבים יותר. מספר הלבדים הוא תמיד אי-זוגי - באופן זה מתקבל איזון כוחות פנימי מיטבי ונטיית החומר להתכופף היא מינימלית. העץ הלבוד הוא בעל יחס חוזק-למשקל גבוה יחסית לחומרים מרוכבים אחרים, ואחיד יותר מעץ טבעי. העץ הלבוד משמש לבניית סירות ובתים ועד לסוף מלחמת העולם השנייה היה חומר פופולרי גם לבניית מטוסים. לצד זה הוא משמש לבניית רהיטים, ובייחוד ארונות ומטבחים.
טכנולוגיית ייצור העץ הלבוד מאפשרת יצירת לוחות עבודה מעץ בממדים אשר לא תמיד ניתן לנסרם מתוך העץ הגולמי. בעוד לוחות עץ גושני (בעגה: "עץ מלא") מנוסרים ישירות מגזע העץ ולפיכך מוגבלים ברוחבם לקוטר הגזע, לוחות עץ לבוד יכולים להיות רחבים הרבה יותר. נוסף על גודלו, לעץ לבוד יתרונות נוספים על עץ גושני. עץ גושני, מעצם היותו חומר היגרוסקופי (סופח ופולט לחות) נוטה להתעוות עם הזמן, בעוד שבתוך עץ לבוד, ששכבות העץ המרכיבות אותו מונחות שתי וערב, מתקיים איזון בין כוחות הפועלים לעיוותו במימד אחד לבין כוחות הפועלים לעוות אותו בניצב להם. התוצאה היא לוח שנוטה להתעקם ולהתעוות משמעותית פחות מעץ גושני.