עקירה והנחה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עקירה והנחה הם מונחים הלכתיים המייצגים כללי יסוד בהלכות הוצאה מרשות לרשות בשבת. הוצאה מרשות לרשות אינה נחשבת לכזו אלא אם כן הייתה עקירה ממקום מסוים וחשוב ברשות שמשם הוצא החפץ, וכן הנחה אינה נחשבת לכזו אלא אם כן החפץ מונח בשטח חשוב ברשות השנייה. הלכות רבות עוסקות בשאלה מה היא הנחה ומה היא עקירה, מה נחשב למקום חשוב ומה לא.