עשייה לשמה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עשייה לשמה הוא מונח בהלכה שמשמעותו הכנת תשמישי מצווה בכוונה מיוחדת לשם מצווה אותה המצווה. לדוגמה, על מנת שטלית תהיה כשרה לקיום המצווה, חובה לקשור את הציציות לשם מצוות תפילין. כוונה זו יכולה להיעשות רק על ידי שחייב במצוות מהתורה (החל מגיל בר מצווה) והוא חייב באותה המצווה, ולא על ידי קטן או גוי.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
בתלמוד בבלי למדו חיוב כוונה לשמה בכמה מהמצוות מפסוקי התורה העוסקים באותן המצוות.
בשונה מהכוונה בעת קיום המצווה, שנחלקו בתלמוד האם מצוות צריכות כוונה או לא, כוונה זו של 'לשמה' שהיא בעת עשיית חפצי המצווה, מעכבת לדעת כולם.