פאוכרומוציטומה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פאוכרומוציטומה (באנגלית: Pheochromocytoma) היא גידול של תאי כרומפין (Chromaffin cells שנקראים גם pheochromocytes או phaeochromocytes) בליבה של בלוטת יותרת הכליה, המפריש במידה מוגברת קטכולאמינים לזרם הדם, בעיקר אדרנלין ונוראדרנלין, ומשפיע על קצב הלב, גורם לעלייה בלחץ הדם, כאבי ראש, ותסמינים קליניים נוספים.
צילום מיקרוסקופי בהגדלה גבוהה של פאוכרומוציטומה | |
תחום | אונקולוגיה |
---|---|
תסמינים | יתר לחץ דם |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/124059 |
DiseasesDB | 9912 |
MeSH | D010673 |
MedlinePlus | 000340 |
סיווגים | |
ICD-10 | D35.0, C74.1 |
ICD-11 | XH3854 |
ICD-O | Pheochromocytoma |
פאוכרומוציטומה היא מחלה נדירה יחסית, ומתרחשת בקירוב אצל כ-2-8 אנשים למליון איש לשנה, כאשר כ-0.1% מהחולים הסובלים מיתר לחץ דם סובלים מפאוכרומוציטומה. הגיל הממוצע בו מאובחנת המחלה הוא גיל 40, על אף שהגידולים יכולים להתרחש בתקופת הילדות המוקדמת ועד לגילאים מבוגרים. קיים כלל הקרוי "כלל ה-10" עבור פאוכרומוציטומות והגורס כי כ-10% מהן דו-צדדיות (בשתי בלוטות האדרנל), 10% הן מחוץ לבלוטת האדרנל, ו- 10% ממאירות. עם זאת, אחוזים אלו גבוהים יותר בתסמונות תורשתיות אשר יפורטו בהמשך. הטיפול בפאוכרומוציטומה הוא הסרה כירורגית של הגידול.
יצוין, כי כ-5% עד 10% מהפאוכרומוציטומות ממאירות. אבחון גידול ממאיר מסוג פאוכרומוציטומה בעייתי, מאחר שהקריטריונים ההיסטולוגיים המנסים לנבא אילו מן הגידולים ישלחו גרורות אינם אמינים יחסית. על כן, המינוח "פאוכרומוציטומה ממאירה" הוא לרוב מוגבל לגידולים עם גרורות מרוחקות, לרוב כאלו שנמצאו בריאות, בעצמות, או בכבד – המרמזות על התפשטות באמצעות כלי דם. גידולים ממאירים נוטים יותר להתרחש בתסמונות תורשתיות מסוימות המקושרות עם פאוכרומוציטומה. טיפול בפאוכרומוציטומה ממאירה כולל את הסרת הגידול ומתן פרוטוקול כימותרפיה ורדיותרפיה גרעינית.