פאולוס השישי
 | |||||
| פאולוס השישי | |||||
| לידה |
26 בספטמבר 1897 קונצ'זיו, ממלכת איטליה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1978 (בגיל 80) טירת גנדולפו, איטליה  | ||||
| מדינה |
 קריית הוותיקן | ||||
| מקום קבורה |
| ||||
| השכלה |
| ||||
| דת |
הכנסייה הקתולית  | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
פאולוס השישי (בלטינית: Paulus VI; נולד בשם ג'ובאני באטיסטה אנריקו אנטוניו מאריה מונטיני, 26 בספטמבר 1897 – 6 באוגוסט 1978) כיהן כאפיפיור בשנים 1963–1978. הוא עמד בראש הכנסייה הקתולית במרבית תקופת "מועצת הוותיקן השנייה" ושיחק תפקיד מכריע בהשתתת החלטותיה.
ביוגרפיה
ג'ובאני מונטיני נולד בקונצ'זיו שבנפת ברשה באיטליה, למשפחת אצולה מקומית. ב-1916 הוא החל את לימודי הכמורה, והוסמך ב-1920. לאחר לימודים במספר אוניברסיטאות קתוליות, כישוריו הארגוניים הובילו אותו לשירות בקוריה, השירות הציבורי של הוותיקן. ב-1937 הוא מונה כמשנה לענייני מסדרים, תחת הקרדינל פאצ'לי, הקרדינל מזכיר המדינה של האפיפיור פיוס האחד עשר. אחרי שפאצ'לי נבחר כאפיפיור פיוס השנים עשר, נותר מונטיני בתפקידו תחת מזכיר המדינה החדש, וב-1944, לכשזה מת, נטל האפיפיור לעצמו את המושכות, כאשר מונטיני עובד ישירות תחתיו.
פעילותו בתקופה זו שנויה במחלוקת בין ההיסטוריונים. יש הטוענים, כי מונטיני היה מעורב בהסכמים בין הוותיקן למשטר הפאשיסטי באיטליה, וכי היה מעורב בעקיפין גם בהסכמים של פיוס ה-12 עם גרמניה הנאצית. היסטוריונים אחרים חולקים על ממצאים אלה, ומונטיני עצמו הכחיש את הטענות נגדו.
קיים מידע, מצד אחד, כי פעל להשגת סכומי כסף להצלת יהודי אירופה, אך מצד שני, כי ייתכן והיה מעורב בפעילות הוותיקן לאפשר לקצינים נאציים להימלט מדין לאחר המלחמה. כמו כן נטען כי היה מעורב במגעים בין ארצות הברית (ונציגיה בוותיקן) לבין נסיכת הכתר האיטלקייה מאריה ג'וסה, לשם השגת הסכם שלום בין שתי המדינות, מגעים שלא התקיימו (אם כי לא ברור אם מחוסר יכולת של מונטיני או מחוסר רצון).
ב-1953 מונה מונטיני לארכיבישוף של מילאנו, אך לא מונה (לבקשתו) כחשמן ולכן, עם מותו של פיוס ה-12 ב-1958, לא יכול היה להיבחר כאפיפיור. האפיפיור החדש, יוחנן העשרים ושלושה, מינה את מונטיני למשרת חשמן.
כאפיפיור
כבר במהלך חייו של יוחנן העשרים ושלוש, מונטיני "סומן" כיורשו העתידי. כאשר הלה נפטר ב-1963, מונה מונטיני לאפיפיור פאולוס השישי. מונטיני היה אחד התומכים העיקריים שבהקמת מועצת הוותיקן השנייה ולאחר שמונה לתפקיד, הביא לנעילת הוועידה. החלטות הוועידה והרפורמות העמוקות שהנהיגה, יצאו, לפיכך, בשמו.
למרות הרוח החדשנית הנובעת מהחלטות מועצת הוותיקן השנייה, פרסם פאולוס השישי גם אנציקליקות (אגרות אפיפיור) שמרניות. אחת מהן, ב-1968, קבעה כי הכנסייה מתנגדת לשימוש באמצעי מניעה.
פאולוס השישי היה האפיפיור הראשון אשר ביקר בכל חמש היבשות ובמדינות רבות, וכונה "האפיפיור העולה לרגל". עד ליוחנן פאולוס השני, הוא נחשב לאפיפיור אשר ביקר במספר הרב ביותר של מקומות. הוא היה האפיפיור הראשון שביקר במדינת ישראל. במהלך ביקורו ב-1964, סירב הרב הראשון לציון יצחק נסים לצאת לפגשו. סירובו של הראשון לציון להגיע לקבלת הפנים, שנערכה לאפיפיור פאולוס הששי במגידו, נבע מסירובו של האפיפיור לפגוש ברב הראשי כראש הדת היהודית בירושלים. הרב סבר שמצב דברים זה והעדר הסכמה לפגישת גומלין בירושלים יביא לביזוי העם היהודי.
במהלך ביקור בפיליפינים ב-1970 ניסה צייר בוליביאני להתנקש בחייו.
חלק ממבקריו טוענים, כי פאולוס השישי היה אדם חסר החלטיות וסמכותיות, אשר לא הצליח להכפיף את המופקדים תחתיו למדיניות מוסדרת. כך, למשל, הוא לא פעל בתקיפות נגד כמרים ובישופים שמרניים אשר מרדו כנגד החלטות המודרניזציה של ועידת הוותיקן השנייה (בפרט מנהיג המגמה, מרסל לפבר, שנודה רק על ידי יוחנן פאולוס השני) מחד, או כנגד אנשי כנסייה ליברליים שפעלו בניגוד להחלטותיו השמרניות בנושא אמצעי מניעה, מאידך.
ב-1978 הוא נפטר מהתקף לב במשכן הקיץ של האפיפיור, בקסטל גנדולפו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פאולוס השישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פאולוס השישי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| הקודם: יוחנן העשרים ושלושה |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: יוחנן פאולוס הראשון |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
