פואבלו דה טאוס
פואבלו בניו מקסיקו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פואבלו דה טאוס (ספרדית: Pueblo de Taos) הוא פואבלו עתיק השייך לשבט אינדיאנים של אנשי פואבלו הדוברים את שפת הטיווה הצפונית. גילו של האתר הוא כ-1,000 שנים והוא שוכן במרחק 1.6 ק"מ מהעיר טאוס, ניו מקסיקו, ארצות הברית. ריו פואבלו הוא נחל קטן הנובע מרכס ההרים סאנגרה דה כריסטו, וחוצה את מרכז הפואבלו ששטחו כ-384 קמ"ר. שמו של המקום בשפת הטיווה הצפונית הוא טואה-טאה (Tua-tah), ומשמעותו היא "הכפר שלנו". פואבלו דה טאוס הוא חלק משמיניית הפואבלוס הצפונית[1].
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
סוג | פואבלו | ||||
מיקום | מחוז טאוס | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
הקמה ובנייה | |||||
חומרי בנייה | טיט | ||||
מידות | |||||
שטח | 19.01 הקטאר | ||||
קואורדינטות | 36°26′20″N 105°32′30″W | ||||
taospueblo | |||||
(למפת ארצות הברית מוגדלת) (למפת ארצות הברית רגילה) (למפת ניו מקסיקו רגילה) | |||||
המאפיין האדריכלי הבולט ביותר של פואבלו דה טאוס הוא מתחם המגורים הרב-קומתי הבנוי מחימר אדום-חום, המחולק לשני חלקים על ידי ריו פואבלו. לפי אתר האינטרנט של המקום פואבלו דה טאוס נבנה בין שנת 1000 לשנת 1450 לספירה. האתר זכה למעמד של אתר היסטורי לאומי ב-9 באוקטובר 1960, וב-1992 העניק לו אונסק"ו מעמד של אתר מורשת עולמית.