עובדים פלסטינים בישראל
השתלבות עובדים פלסטינים בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עובדים פלסטינים בישראל מהווים כוח עבודה זול וזמין, שהשתלב בענפי הבנייה, החקלאות ועוד, בעיקר כפועלים בלתי מקצועיים (ב.מ.) בתחומים שאינם דורשים הכשרה מקצועית.
בעקבות כיבוש שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, נפתחה בפני פלסטינים תושבי שטחים אלה האפשרות לעבוד בתחומי הקו הירוק, ומאוחר יותר גם בהתנחלויות ובאזורי תעשייה ישראלים ביהודה ושומרון (דוגמת אזור התעשייה ברקן), שם התרכז חלק משמעותי מכוח העבודה הפלסטיני המועסק בישראל.
מקור תעסוקה זה הפך לאחד העוגנים המשמעותיים של הכלכלה הפלסטינית מאז מלחמת ששת הימים ועד היום, אך גם הפך את הכלכלה הפלסטינית לפגיעה מאוד במקרה של שינוי באפשרות ההעסקה על ידי ישראלים (ערב האינתיפאדה הראשונה הועסקו כ־60% מכח העבודה הפלסטיני ברצועת עזה בידי ישראלים). אפשרות התעסוקה בישראל הובילה לזניחת ענפים כלכליים מקומיים, שלא יכלו להתחרות ברמות השכר של המשק הישראלי (דוגמת חקלאות מסורתית).
אפשרות העסקת פלסטינים בישראל רגישה מאוד לשינויים במצב הביטחוני במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר בתקופות שקטות ביטחונית חלה עלייה מתונה במספר הפלסטינים המועסקים בישראל, ובתקופות עימות חלה ירידה חדה תוך זמן קצר במספר המועסקים. לגלי העלייה ממדינות חבר העמים הייתה השפעה מרובה על העסקת העובדים הפלסטינים, בפיטוריהם ממקומות ממשלתיים וציבוריים על מנת לפנות מקום לעולים. הפיטורים וההגבלות על העסקה גרמו לירידה בפריחה הכלכלית שהייתה ואף לתחילתו של חנק כלכלי.
האינתיפאדה הראשונה שפרצה ב־1987, הסגרים שהוטלו על השטחים בעקבותיה ובמסגרת מדיניות ההפרדה של ממשלת רבין השנייה, והגבלת התנועה של הפלסטינים, מנעו את הגעתם לעבודה בישראל, והביאו במהלך השנים להחלפת רבים מהם בעובדים זרים. האינתיפאדה השנייה בראשית העשור הראשון של המאה ה־21 הביאה לצמצום קיצוני בהעסקת פלסטינים בישראל, אך עם הרגיעה הביטחונית חזרו פלסטינים תושבי יהודה ושומרון לעבוד בישראל, לאחר שאלו עוברים בדיקה קפדנית במעברים מיוחדים. תפיסת השלטון ברצועת עזה על ידי חמאס ב־2007 הובילה להפסקה כמעט מוחלטת של תעסוקת פלסטינים תושבי רצועת עזה בישראל, וכיום, רק אלפים בודדים מתושבי הרצועה מורשים לעבוד בתחומי המדינה[1].
במקביל לתעסוקת הפלסטינים המוסדרת, עובדים בישראל פלסטינים חסרי רישיון עבודה, במעמד של שוהים בלתי חוקיים. בשל ההיצע הרב של פועלים פלסטינים, קיומם של עובדים לא חוקיים ומאפיינים נוספים, מקבלים פועלים פלסטינים משכורות נמוכות יחסית למקובל בישראל (אך גבוהות ביחס למקובל בשטחי הרשות הפלסטינית), וכן הם חשופים לניצול והתעמרות בידי מעסיקיהם. מאפיין בולט של תעסוקת פלסטינים בישראל השונה מהמקובל לתעסוקת פועלים זרים בארץ ובעולם היא היותם של רבים מהפועלים יוממים, החוזרים למקום מגוריהם מדי ערב, בשל הקרבה הגאוגרפית בין שטחי יהודה שומרון וחבל עזה לישראל של הקו הירוק.